125 - Laws for Tisha B'eav when it is on Saturday or Sunday - סימן קכה. דיני תשעה באב שתל בשבת או בא

'

סימן קכה. דיני תשעה באב שחל בשבת או באחד בשבת, ובו ח' סעיפים:

 

(א) ת"ב שחל באחד בשבת או שחל בשבת ונדחה לאחד בשבת - אוכלין בשבת בשר ושותין יין.

ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה, מותר בכל.

אך לא ישב אז בסעודת חברים.

ואם חל ברית מילה, יעשו הסעודה קודם מנחה.

אבל מותר לאכול עם בני ביתו, ויכול לברך בזימון.

וצריך להפסיק מבעוד יום.

כי בבין השמשות אסור באכילה ושתיה ורחיצה.

אך המנעלים לא יחלוץ עד לאחר ברכו.

והש"ץ חולץ קודם שמתחיל "והוא רחום", כדי שלא לבלבל דעתו.

ויאמר מתחלה ברכת: "המבדיל בין קודש לחול" בלא שם ומלכות:

 

(ב) ליל שבת שחל בו תשעה באב, אסור בתשמיש המטה, אם לא כשחל אז ליל טבילתה:

 

(ג) אומרים "אב הרחמים", ומזכירין נשמות בשחרית.

אבל במנחה אין אומרים "צדקתך צדק":

 

(ד) תשעה באב שחל בשבת, יש להחמיר שלא ללמוד כי אם דברים המותרים ללמוד בתשעה באב.

ולכן אין אומרים "פרקי אבות".

אבל לקרות הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום, מותר.

ומכ"ש קודם חצות היום.

ואם חל בערב תשעה באב, אסור לאחר חצות היום בלימוד כמו בשאר ערב ת"ב:

 

(ה) קודם ערבית, אין אומרים: "למנצח בנגינות", וא"א: "ויהי נועם" קודם: "ואתה קדוש".

משום דנתיסד על הקמת המשכן, ועתה נחרב.

גם אין אומרים "ויתן לך", ואין מברכין את הבנים:

 

(ו) משתחשך, כשהוא רואה את הנר, מברך "בורא מאורי האש".

ובשמו"ע אומרים: "אתה חוננתנו".

אבל אין מבדילין על הכוס עד מוצאי ת"ב.

ואז הוא מבדיל על הכוס.

אבל אינו מברך, לא על הבשמים, ולא על הנר, אפילו לא בירך עליו במוצ"ש.

ויזהיר לבני ביתו שלא יעשו מלאכה עד שיאמרו: "המבדיל בין קודש לחול" בלא שם ומלכות.

אם שכח לומר: "אתה חוננתנו", אינו צריך לחזור, אלא גומר תפלתו, (כמש"ל סי' צ"ו).

שהרי יבדיל במוצאי ת"ב על הכוס, ולא יטעום קודם.

ואם צריך לעשות מלאכה, יאמר תחלה: "המבדיל בין קודש וכו'" בלא שם ומלכות:

 

(ז) תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, בלילה שלאחר התענית, אסורין בבשר ויין כמו בשאר ת"ב, מפני אבילות היום.

אבל למחר, מותרין מיד בכל:

 

(ח) אם יש מילה בת"ב שנדחה, מותר לבעלי הברית, דהיינו אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק, להתפלל מנחה גדולה, היינו חצי שעה לאחר הצהרים, ואז מותר להבדיל על הכוס ולאכול ולרחוץ.

אבל סעודה לא יעשו עד הלילה.

וכן בפדיון הבן בזמנו, האב והכהן לא ישלימו: