כז אדר ב
מְשִׂיחַת אַאַמוּ"ר: חֵטְא בְּנֵי אַהֲרֹן הָיָ' בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָמוּתוּ, רָצוֹא בְּלִי שׁוּב.
דֶער אֶמֶת אִיז אַז מְ'קוּקְט לִפְנֵי ה' דַארְף זַיין תִּטְהָרוּ, רֵיין אוּן קְלָאהְר, עֶס מוּז זִיך דֶערְהֶערֶען אִין מַעשֶׂה בְּפּוֹעֵל, כָּל הַגְבוֹהַ גָבוֹהַ בְּיוֹתֵר יוֹרֵד לְמַטָה מַטָה בְּיוֹתֵר, וְרָצוּא בְּלִי שׁוּב, הִיא מִיתָה.
וְעַל זֶה בְּא צִיווֹי ה' אֶל מֹשֶׁה (ויקרא טז ב) שֶיֹאמַר לְאַהֲרֹן, אוֹתִיוֹת נִרְאֶה, וּבְּכֹּחוֹת הַנֶפֶשׁ הוּא הַשְׂכָּלָה, לֵאמֹר, בְּשְׁבִיל לָבוֹא אֶל הַקֹדֶשׁ גַם מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת שֶׁהוּא לִפְנֵי הַצִמְצוּם, דַארְף מֶען וִויסֶען אַז עַל הָאָרֹן, אוֹתְיוֹת נִרְאֶה, הַשְכָּלָה, אִיז פַארַאן אַ כַּפּוֹרֶת, אַ כַּוָונָה פוּן אַ פַארְשְׁטֶעל, וָואס דָאס אִיז דֶער פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת, אַשֶׁר עַל כֵּן וְלֹא יָמוּת, זָאל מֶען נִיט בְּלַייבֶּען בַּאם רָצוֹא אַלֵיין, כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפוֹרֶת, דֶער צִמְצוּם הָרִאשׁוֹן אִיז כַּוָונָתוֹ הַגִילוּי, אוּן דֶער מָבוֹא צוּ דֶעם אִיז דֶער וְאֶל, בִּיטוּל עַצְמִי, טָאן וָואס חַסִידוּת הֵייסְט, נִיט דָאס וָואס דֶער שֵׂכֶל זָאגְט, דַאן אִיז יָבוֹא אֶל הַקֹדֶשׁ.