ג חשון
(הֶמְשֵׁךְ שִׂיחָה הנ"ל[1]): בְּרֵאשִׁית אִיז אַ פְרֵיילִיכֶע סִדְרָה, אֲפִילוּ דֶער סוֹף אִיז נִיט גָאר אַזוֹי גֶעשְׁמַאק. נֹחַ אִיז מַבּוּל, אָבֶּער אַ פְרֵיילִיכֶער סוֹף וָואךְ - גֶעבָּארְן אַבְרָהָם אָבִינוּ. דִי אֱמֶת פְרֵיילִיכֶע וָואךְ אִיז פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ, אַלֶע טֶעג פוּן דֶער וָואךְ לֶעבְּט מֶען מִיט אַבְרָהָם אָבִינוּ, דֶער עֶרְשְׁטֶער וֶועלְכֶער הָאט זִיךְ מוֹסֵר נֶפֶשׁ גֶעוֶוען אוֹיף מְפַרְסֵם זַיין ג-טְלִיכְקֵייט אוֹיף דֶער וֶועלְט, אוּן זַיין מְסִירַת נֶפֶשׁ הָאט אַבְרָהָם אָבִינוּ אִיבֶּערְגֶעגֶעבֶּען בִּירוּשָּׁה צוּ אַלֶע אִידְן.
- 1 הנ"ל – הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל [היום יום, ב חשון].
Gimmel Cheshvan
(Continuation of the above sichah[1]): Bereishis is a joyful sidrah, even though its end is not all that pleasant. Noach has the Flood, but the end of the week is joyful — our father Avraham is born. The truly joyful week is Parshas Lech Lecha: every day of that week one lives with our father Avraham, the first who had mesirus nefesh to make G‑dliness known in the world — and our father Avraham handed down his mesirus nefesh as an inheritance to all Jews.