Enjoying this page?

002 - ACHEREI MOS - LEVITICUS 16:18-24 - אחרי מות טז:יח-כד - שני

יח וְיָצָ֗א אֶל־הַמִּזְבֵּ֛חַ אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֑יו[1] וְלָקַ֞ח מִדַּ֤ם הַפָּר֙ וּמִדַּ֣ם הַשָּׂעִ֔יר וְנָתַ֛ן עַל־קַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִֽיב׃

(יח) אל המזבח אשר לפני ה' - זה מזבח הזהב שהוא לפני ה' בהיכל. ומה תלמוד לומר ויצא? לפי שהזה ההזאות על הפרוכת, [עי' רש"י לעיל פסוק יז "מזה על הפרוכת מבחוץ"] ועמד מן המזבח ולפנים [היינו שעמד בין המזבח והפרכות] והזה, ובמתנות המזבח הזקיקו לצאת מן המזבח ולחוץ [היינו שעכשיו הוא מצד שני של המזבח, והמזבח הוא בינו לפרכות], ויתחיל מקרן מזרחית צפונית [הוא הקרן הימני החיצוני, (לצד הפתח)]:

וכפר עליו - ומה היא כפרתו? "ולקח מדם הפר ומדם השעיר", מעורבין זה לתוך זה:

יט וְהִזָּ֨ה עָלָ֧יו מִן־הַדָּ֛ם בְּאֶצְבָּע֖וֹ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִֽהֲר֣וֹ וְקִדְּשׁ֔וֹ מִטֻּמְאֹ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

(יט) והזה עליו מן הדם - אחר שנתן מתנות באצבעו על קרנותיו, מזה שבע הזאות על גגו:

וטהרו - ממה שעבר:

וקדשו - לעתיד לבא:

כ וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת־הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֶת־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וְהִקְרִ֖יב אֶת־הַשָּׂעִ֥יר הֶחָֽי׃

כא וְסָמַ֨ךְ אַֽהֲרֹ֜ן אֶת־שְׁתֵּ֣י יָדָ֗ו עַ֣ל רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִיר֮ הַחַי֒ וְהִתְוַדָּ֣ה עָלָ֗יו אֶת־כָּל־עֲוֹנֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיהֶ֖ם לְכָל־חַטֹּאתָ֑ם וְנָתַ֤ן אֹתָם֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַשָּׂעִ֔יר וְשִׁלַּ֛ח בְּיַד־אִ֥ישׁ עִתִּ֖י הַמִּדְבָּֽרָה׃

(כא) איש עתי - המוכן לכך מיום אתמול:

כב וְנָשָׂ֨א הַשָּׂעִ֥יר עָלָ֛יו אֶת־כָּל־עֲוֹנֹתָ֖ם אֶל־אֶ֣רֶץ גְּזֵרָ֑ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־הַשָּׂעִ֖יר בַּמִּדְבָּֽר׃

כג וּבָ֤א אַֽהֲרֹן֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּפָשַׁט֙ אֶת־בִּגְדֵ֣י הַבָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר לָבַ֖שׁ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ וְהִנִּיחָ֖ם שָֽׁם׃

(כג) ובא אהרן אל אהל מועד - אמרו רבותינו: שאין זה מקומו של מקרא זה. ונתנו טעם לדבריהם במסכת יומא (דף לב א): ואמרו: כל הפרשה כולה אמורה על הסדר, חוץ מביאה זו, שהיא אחר עשיית עולתו ועולת העם (פסוק כד) והקטרת אמורי פר ושעיר (פסוק כה) שנעשים בחוץ בבגדי זהב, וטובל, ומקדש, ופושטן, ולובש בגדי לבן:

[ביאור]

ובא אל אהל מועד - להוציא את הכף ואת המחתה שהקטיר בה הקטרת לפני ולפנים:

ופשט את בגדי הבד - אחר שהוציאם ולובש בגדי זהב לתמיד של בין הערבים. וזהו סדר העבודות: תמיד של שחר בבגדי זהב. ועבודת פר ושעיר הפנימים וקטורת של מחתה בבגדי לבן. ואילו ואיל העם ומקצת המוספין בבגדי זהב. והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן. ושעירי [ושיירי] המוספין ותמיד של בין הערבים וקטורת ההיכל שעל מזבח הפנימי בבגדי זהב. וסדר המקראות לפי סדר העבודות כך הוא: ושלח את השעיר במדבר. [פסוק כב] ורחץ את בשרו במים וגו'. [פסוק כד] ויצא ועשה את עולתו וגו'. [שם] ואת חלב החטאת וגו'. [פסוק כה] וכל הפרשה עד ואחרי כן יבא אל המחנה. (פסוק כח) ואחר כך ובא אהרן: (פסוק כג כאן) 

והניחם שם - מלמד שטעונין גניזה, ולא ישתמש באותן ארבעה בגדים ליום כיפורים אחר:

כד וְרָחַ֨ץ אֶת־בְּשָׂר֤וֹ בַמַּ֨יִם֙ בְּמָק֣וֹם קָד֔וֹשׁ וְלָבַ֖שׁ אֶת־בְּגָדָ֑יו וְיָצָ֗א וְעָשָׂ֤ה אֶת־עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת־עֹלַ֣ת הָעָ֔ם וְכִפֶּ֥ר בַּֽעֲד֖וֹ וּבְעַ֥ד הָעָֽם׃

(כד) ורחץ את בשרו וגו' - למעלה למדנו, מ"ורחץ את בשרו ולבשם" (פסוק ד), שכשהוא משנה מבגדי זהב לבגדי לבן טעון טבילה. שבאותה טבילה פשט בגדי זהב שעבד בהן עבודת תמיד של שחר ולבש בגדי לבן לעבודת היום. וכאן למדנו, שכשהוא משנה מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה:

במקום קדוש - המקודש בקדושת עזרה, והיא הייתה בגג בית הפרוה. וכן ארבע טבילות הבאות חובה ליום. אבל הראשונה הייתה בחול:

ולבש את בגדיו - שמנה בגדים שהוא עובד בהן כל ימות השנה:

ויצא - מן ההיכל אל החצר שמזבח העולה שם:

ועשה את עלתו - איל לעולה האמור למעלה (פסוק ג) "בזאת יבא אהרן" וגו':

ואת עלת העם - ואיל אחד לעולה האמור למעלה (פסוק ד) "ומאת עדת בני ישראל" וגו':

  1. 1 [רש"י שמות ל, י]