Enjoying this page?

002 - BAMIDBAR - PARSHAS KORACH 16:14-19 - ספר במדבר - פרשת קרח - טז:יד-יט - שני

במדבר פרק טז

יד אַ֡ף לֹ֣א אֶל־אֶרֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־לָ֔נוּ נַֽחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַֽעֵינֵ֞י הָֽאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר[1] לֹ֥א נַֽעֲלֶֽה׃

(יד) ותתן לנו - הדבר מוסב על "לא" האמור למעלה. כלומר, לא הביאותנו, ולא נתת לנו, נחלת שדה וכרם. אמרת לנו: (שמות ג, יז) "אעלה אתכם מעני מצרים, אל אר וגו'" . משם הוצאתנו, ו"לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו". אלא גזרת עלינו, להמיתנו במדבר. שאמרת לנו: (במדבר יד, כט) "במדבר הזה יפלו פגריכם":

[ביאור]

העיני האנשים ההם תנקר וגו' - אפילו אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך, לא נעלה:

האנשים ההם - כאדם התולה קללתו בחברו:

טו וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יְהוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃

(טו) ויחר למשה מאד - נצטער עד למאוד:

אל תפן אל מנחתם - לפי פשוטו הקטרת שהם מקריבים לפניך מחר: "אל תפן" אליהם. והמדרש אומר: "יודע אני שיש להם חלק בתמידי צבור, אף חלקם לא יקובל לפניך לרצון, תניחנו האש ולא תאכלנו":

לא חמור אחד מהם נשאתי - לא חמורו של אחד מהם נטלתי. אפילו כשהלכתי ממדין למצרים, והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור, והיה לי ליטול אותו החמור משלהם, לא נטלתי אלא משלי. ותרגום אנקלוס: "שחרית". לשון ארמי. כך נקראת אנגריא של מלך, "שחוור":

טז וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַֽהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃

(טז) והם - עדתך:

יז וּקְח֣וּ ׀ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַֽהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ׃

(יז) והקרבתם וגו' איש מחתתו - החמישים ומאתים איש שבכם:

יח וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַיַּֽעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּמֹשֶׁ֥ה וְאַֽהֲרֹֽן׃

יט וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֨רַח֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבוֹד־יְהוָ֖ה אֶל־כָּל־הָֽעֵדָֽה׃ {ס}

(יט) ויקהל עליהם קרח - בדברי ליצנות. כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם: "כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, איני מקפיד אלא בשביל כולכם! אלו באין ונוטלין כל הגדולות! לו המלכות, ולאחיו הכהונה", עד שנתפתו כלם:

וירא כבוד ה' - בא בעמוד ענן:

  1. 1 [רש"י שמות לג, כב]