ב"ה, ט"ז אייר, תשי"ז
ברוקלין.
מחות' הוו"ח אי"א נו"נ בעל מדות בנש"ק
מו"ה שמואל אבא שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מיום 5/10 והקודמו, ות"ח ת"ח על התשורה הכי יקרה מקל אשר ממקום קדוש בא וע"פ מרז"ל הנותן בעין יפה נותן על כתבו בפרטיות[2] בהנוגע אליו ות"ח ת"ח עוה"פ.
בעתו נתקבל הספר חק לישראל ספר דברים[3], ותודתי כפולה חמה על כל הנ"ל, ויהי רצון שע"י האמור יתוסף גם בתועלת הרבים שזכות הרבים מסייעת ונזכה כולנו בתכ"י לקיום יעוד נביאנו בקרוב ממש שתכלה התקופה דמקל חובלים ותתחיל התקופה דמקל נועם, אשר ע"פ תורת החסידות יש לבאר זה ע"פ המבואר בדרושי חג הפסח לכ"ק אדמו"ר מוהר"ש (בהמשך ד"ה והחרים, המשך וככה הגדול ועוד) בהחילוק דמקל דמשיח צדקנו ומקל רודה בתקופה שלפני זה, יעוין שם.
אין מזכיר במכתבו אודות מצב בריאותו, ורוצה הנני לפרש שתיקתו בזה שזהו סימן שבסדר הדבר, ויה"ר שיחזור לאיתנו בכל המובנים. ובפרט שנמצאים אנו בימים שבין חג הפסח זמן חירותנו לחג השבועות זמן מ"ת חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות, ויה"ר שיתוסף בכאו"א בתכ"י חירות מכל ענינים המבלבלים לעבודת השם שבזה גם עניני בריאות הגוף וכמבואר גם בדרז"ל שכל ישראל היו בריאים ושלמים לקבלת התורה גם בגופם ובגשמיות, ומובן עוד יותר ע"פ המבואר בתניא פרק מ"ט ובנו בחרת מכל עם ולשון שהבחירה בגלוי בעת מתן תורה הוא הגוף החומרי וכו' עיין שם.
בברכה לבריאות ולבשו"ט.