ב"ה, י"ד אייר, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים רב
פעלים ובעל מדות מו"ה יהודא ארי' שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתב כ'[2], כנראה שלא נתבארו דברי במכתבי האחרון כדי צרכם, ודוקא בנקודה עיקרית. והיא, תוכן הסעיף ע"ד החומר האפולוגטי, הוא לא ע"ד התועלת אלא להיפך ההיזק שעל ידו והנראה ביותר בתקופתנו זו, שזה נותן גם כן מקום לומר שאפילו בתקופתם לא זו היתה הדרך, אף שאפשר שלשעה הי' נראה שכר בזה. וטעמי ונמוקי, אשר האפולוגטיקה בעצם תכונתה הוא ענין של פשרה, וגם פשרה ה"ז היפך האמת, וסו"ס מוכרח האמת להגלות, ועי"ז נתקעקע כל הבנין הבנוי על הפשרה וגם המסקנות שבא אליהן ע"י עיון בשיטת הפשרה, אף במקרה שמצ"ע אמיתיות הן כיון שהם מסקנות שיטה האמיתית גם כן, ואף שגם מכבר היתה דעתי זאת מוחלטת בא הנסיון של שהותי בארצוה"ב והביא כמה ראיות לזה מענינים של פועל וגם מהנהגות של הנוער.
והנה באמת אין זקוקים להוכחות, כי כיון שתורתנו תורת חיים היא והאמת אחת היא, הרי כל נטי' מזה, אף אם תהי' הכוונה בזה רצוי', סופה להביא להיזק כיון שאין זו דרך התורה, ומי לנו גדול מחוקרי ישראל בדורות הראשונים שבודאי כוונתם היתה רצוי' במה שרצו לבאר כמה ענינים בתורתנו ואמונתנו שיהיו מתאימים לשיטת הפילוסופי' השלי[ט]ה בדורם, אשר בתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם באה עי"ז תוצאות הפוכות מאשר קוו להן, ז.א. שחלק חשוב מהם עשו את הפילוסופיא שלטת ולפוסק אחרון ובממדים גדולים כ"כ עד שהוכרחו מנהיגי ישראל בימים ההם לאסור העיון בספריהם עכ"פ עד לתקופה ידועה, ובודאי ידועים לדכוותי' כל הפרטים ואין צריך לקריאה בשם, וההיזק נראה הי' עוד יותר בדורות שלאחריהם, ובפרט בדורנו זה, אשר אפילו הבלתי מאמינים מבטלים שיטת החקירה ההיא ואומרים שאפילו בשם חקירה מדעית אין לה להקרא, ובסגנון חז"ל נמצא שיש חשש שיעקמו תורה שלמה מפני שיחה בטלה שלהם, ודוקא מחדשים האחרונים הביאו התמרמרות מיוחדה כגון זו והוא מאמר אור החיים הידוע של בעל המחבר תפארת ישראל, שכוונתו היתה רצוי' לקרב אלו הנמשכים אחרי המדע, שלא יתרחקו מדת ואמונת ישראל. וכתב מה שכתב בדרוש הנ"ל, ולא עוד אלא שהביא סיוע גם מהמקובלים [ומוכרחני לאמר שנפלא ממני וגם מכמה כיוצא בי, איפוא נמצא זה בספרי קבלה הנדפסים], ובמחילת כת"ר עיקם פירוש כמה מאמרי חז"ל, ובשילהי חורף זה [ועי"ז שנתקבל ונתפרסם פירושו על המשניות בכלל] כמה אפילו מרבנים חרדים באמת הודיעו שמקבלים את האמור בדרוש הנ"ל [אף שאפילו בתקופה שלאחריו ובפרט בימינו שוללים אותן מסקנות המדע שבעל הדרוש לקח אותם לקו - אליו יתאים תוכן מאמרי רז"ל להבדיל], ולא עוד אלא שהדפיסו דעתם זו ופרסמוה בין הנוער ודור הצעיר ובלשונם אשר הקושיות על כמה מאמרי רז"ל משיטת ההתפתחות שיטת דרבין וכו' כבר מתורצות הן בדרוש אור החיים לבעל התפארת ישראל!
ודוגמא עוד יותר מפתיעה: ידוע עד כמה נתלבטו בפירוש הכתוב והארץ לעולם עומדת, איך זה יתאים לשיטת קופרניק להבדיל וחשבו הענין לענין של מצוה לעקם פירוש הכתובים וכו' ודוקא שיטת היחסיות שבדורנו נתקבלה על אנשי המדע כאמת "מוחלטת" (מבלי שידגישו, לע"ע, על הסתירה שבדבר מני' ובי') ושיטה זו אומרת, ששתי ההשערות, מי העומד ומי המסבב בשוה הן, וכל קושיא שיש למצוא על השערה אחת תהי' ג"כ (בצורה שונה קצת) על ההשערה השני', וכן בהנוגע להגיאומטרי' של אקלידוס והחולקים עלי', שמסקנות המדע עתה שלכולן יש מקום וכל קושיא שיש למצוא על השערה אחת תהי' ג"כ (בצורה שונה קצת) על השערה השני'.
ולסייע לזה כתבתי ג"כ שיש להצהיר ובפרט לדור הצעיר שאין כל מקום לקושיות על דת ואמונה כשם שאין להקשות משמא על הברי, ועי"ז בטלה כל הדחיפה לכתיבת חומר האפולוגוטי ומתווך כמובן, וכיון שבטלה הדחיפה נשאר רק ההיזק מחומר זה, היזק הפשרה המצננת את האדם ו"מפשרת" את האמת, וכנ"ל לא רק מפשרת אלא לאמיתתה היפך האמת.
ובהמשך לזה כתבתי ג"כ דעתי, אשר כיון שמוצאו ממקום שם נתפשטה דוקא שיטת האפולוגטיקה וכו' שהוא יראה את האי-נכונות שבדבר, ומוזר הדבר אף שגם ע"ז ישנו ביאור שקשה יותר להוכיח השמא שבמדע לכמה רבנים זקנים מדור הישן, מאשר להצעירים העוסקים במדע ואין חדורים כ"כ רגש אמונה, עד כדי כך נשתרשה יראת המדע ושכלו אצל כמה מרבנים האמורים!
ואוסיף שורות הבאות: כיון שחוששני שגם בעיניו יקשה לערער את היסודות עליהם נבנה בית דחוקרי ישראל שכ"כ עמלו בוניו בו, הנה כבר ידוע הפתגם-החכם המובא בכמה מהראשונים ואמור ג"כ על ידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק באחד ממכתביו להמשכילים בימיו, אהוב אפלטון אהוב אריסטו, אבל אהוב את האמת יותר מכולם.
בברכת הצלחה בעבודתו בקדש לקרב לבן של בנ"י לתורתנו תורת אמת ותורת חיים.
Translation
With the help of Hashem,
14 Iyar, 5717
Brooklyn
To the esteemed and honorable Rabbi, G‑d-fearing and accomplished in the work of Heaven,
A man of great deeds and refined character, Rabbi Yehudah Aryeh, may he live and be well:
Greetings and blessings!
In response to your letter, it appears that my previous comments were not properly understood—specifically regarding a central point: the subject of the apologetic material. My intent was not to speak of its benefit, but rather of the harm it causes, especially in our current era. This itself suggests that even in earlier times, such an approach was not truly the correct one, although it may have appeared temporarily effective. My reasoning is as follows:
Apologetics, by its very nature, involves compromise—and compromise is the opposite of truth. Ultimately, truth must come to light. When that happens, the entire structure built upon compromise collapses, along with the conclusions derived from the compromised methodology—even if some of those conclusions happen to be true, since they were reached via a flawed method. Even though I had long held this opinion firmly, my time in the United States provided additional real-life examples and evidence, especially from the behavior of the youth.
In truth, no proof is really necessary. Since our Torah is a Torah of life and its truth is absolute, any deviation from it—even with good intentions—ultimately leads to harm. This is not the way of the Torah.
Consider the greatest scholars of Israel in earlier generations. Undoubtedly, their intentions were noble when they attempted to explain aspects of our Torah and faith in ways that aligned with the dominant philosophies of their times. Yet their students and their students' students eventually reversed course, making philosophy the ultimate authority. The situation reached such extremes that the Torah leaders of those times had to ban the study of their writings, at least for a time.
You are surely familiar with these events in detail, and I need not name names. The damage became even more evident in later generations—especially in our own—where even non-believers dismiss those earlier philosophical approaches, claiming that they are no longer considered scientific by today's standards.
To use a Talmudic expression: there is concern that one may "twist the entire Torah due to idle chatter." This concern was sharply expressed by later thinkers, such as in the well-known essay Or HaChaim by the author of Tiferes Yisrael. His intent was to draw closer those who were inclined toward science, to prevent them from abandoning Torah and faith. However, he wrote things in that essay—and even cited support from Kabbalah (which, I must admit, I and others have not found in any printed Kabbalistic texts)—and, respectfully, he distorted the interpretation of several sayings of our Sages.
Just recently, because of the widespread acceptance and printing of his commentary on the Mishnah, even some genuinely observant rabbis publicly endorsed the content of that essay. They claimed that the questions posed by the theory of evolution—Darwin’s theory—on certain Midrashic teachings were already resolved by the Or HaChaim essay in Tiferes Yisrael!
An even more surprising example: The Torah states, “And the earth stands forever.” Great effort was made to reconcile this with the Copernican model, to the point that people felt compelled to distort the plain meaning of the verse. Yet today, Einstein’s theory of relativity—accepted by scientists as absolute truth (despite its internal contradictions)—teaches that both models, geocentric and heliocentric, are equally valid. Every argument against one can be mirrored, in slightly different form, against the other.
Similarly, with regard to Euclidean geometry and its challengers, current science recognizes the validity of multiple models. Any question against one applies, in some form, to the other.
To support my view, I also wrote that it is important—especially for the youth—to clearly declare that there is no room to raise challenges to faith and Torah, just as one cannot challenge the healthy from the perspective of the blind. This removes the very motivation for writing apologetic material, and once the motivation disappears, all that remains is the harm caused by such writings—the harm of compromise that cools a person’s passion and compromises the truth. And as noted, it does not merely compromise the truth—it actually stands in opposition to it.
Following this, I expressed my opinion that since you come from a place where the apologetic method was particularly prevalent, you would recognize its falsehood. And it is indeed strange that, even today, it's harder to convince certain elderly rabbis from the previous generation of the flaws in scientific theories than it is to convince young people who study science but are not steeped in faith. Such is the extent to which science and intellect have become revered among some of those rabbis.
Let me conclude with a well-known wise saying, quoted by many early sages and repeated by the Rebbe Tzemach Tzedek in a letter to the maskilim (enlightened ones) of his day:
“I love Plato, I love Aristotle—but I love the truth more than both.”
With blessings for success in your holy work to draw the hearts of the Jewish people to our Torah of truth and life.