ב"ה, י"ג אייר, תשי"ד
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר דוד שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו ממוצש"ק אמור ונהניתי במה שגרמתי לו נחת במכתבי אף שכתבתי הדבר כמו שהוא מבלי הוספה כדי לגרום נחת...
נהניתי ממ"ש אודות חלוקת המצה שמורה, ואשר עינו היתה טובה בשל אחרים לזכותם ג"כ, ולו ידעתי מראש הייתי שולח יותר, אבל אין צועקים על העבר והכל תלוי במזל, ויה"ר אשר לשנה הבאה, הנה כל הענינים שמקבלים אנו אותם עדיין באמונה, ובמילא סיוע בזה מיכלא דמהימנותא, יתיישבו אז בשכל ודעת, וישתמשו בכח האמונה לענינים יותר נעלים. וע"ד המבואר בכ"מ בדא"ח שכמה דרגות באמונה, וכשמתעלה האדם בכח שכלו, הרי תופס בשכל מה שאתמול הי' עדיין אצלו רק באמונה, ואעפ"כ נשארו אצלו כמה ענינים, שלע"ע קצר שכלו להשיגם ומאמין בהם באמונה פשוטה. והוא ע"ד הנראה גם עתה, שילד קטן אמיתית כמה דברים הוא אצלו באמונה, מה שהגדול מבינם ויודעם. ובמילא מובן שאצל הגדול יותר מגדול זה - מובן בשכל מה שהגדול נזקק לאמונה שלו.
נהניתי ממ"ש שממשיך בהדפסת לקוטי מאמרי רז"ל במכתבי עתים שונים ובטח ישלח גם לכאן קטעים אלו ות"ח מראש...
בברכה לבר' הנכונה ולנחת מכיו"ח שי'.