ב"ה, כ"ד ניסן, תשי"ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מט' ניסן, בו כותב ראשי פרקים מדברי ימי חייו ומסיים אשר בדרך כלל נמנה בין אנשי חב"ד. ולפלא על ביטוי כזה שמהו הענין דבדרך כלל בה בשעה שמתפקידו של האדם הוא לעשות מעשים בפועל שמובן מעצמו שזהו בדרך פרט. ובודאי גם הוא משתתף בשיעורים דתורת חסידות חב"ד נוסף על מה שלומד בפ"ע בזה (ומובן שהוא נוסף על השיעורים בנגלה דתורה) וכן משתתף גם בעסקנות הצבורית בכרם חב"ד שכל הנ"ל הם כלים וצנור להמשיך המצטרך לאדם וב"ב בגשמיות וברוחניות וצריך הי' לחפש אופנים להיות מתמכין דאורייתא בממונו כפי יכולתו וגם ע"י טרחה בגופו בהמוסדות שנושאים שם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש אשר באה"ק ת"ו וגדול זכות זה למלאות משאלות לבבו ולבב זוגתו שיחיו שתהי' להם האפשרית לתמוך לא רק בהושננתם לבניך אלו התלמידים אלא כפשוטו ממש וכפסק רז"ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו ומובן שלכל דבר צ"ל אחיזה גם בדרכי הטבע ובמילא צריך לשאול ולמלאות כהוראת רופאים מומחים במקצוע זה והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל הנ"ל.
בברכה המחכה לבשו"ט.