ב"ה, י"א ניסן, תשי"ג
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר אפרים אליעזר שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו בו העיר על דיוק לשון רש"י הנפלא (תשא לג, יב) וז"ל ראה תן עיניך ולבך על דבריך. ואענה גם אני חלקי, בכוונת רש"י, וגם מנ"ל לרש"י.
תכלית בקשת משה הנ"ל היתה שאף שחטאו ישראל הנה בכ"ז תהי' השראת השכינה ביניהם, עצמותו ומהותו ית' ולא ע"י שליח ואפי' לא ע"י אחר (עיין לקו"ת צו יב, ע"ג). וכמו שמסיים בקרא אם אין פניך הולכים גו' ונפלינו אני ועמך גו' אשר זהו ענין דירה לו ית' בתחתונים ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוך כאו"א ע"י המקדש. ובמילא ידוע לנו כוונת משה מהבטחת הקב"ה בהנוגע לבית המקדש וכמו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים[2], היינו גם בעת ריתחא.
ובזה יובן הירושלמי התמוה - ברכות פרק ד' הלכה ה' - פניו למעלה ועיניו ולבו למטה, עיי"ש. ועפ"ז מובן ג"כ דיוק לשון רש"י וגם מה שמסיים "על דבריך" שהיא ספי' המלכות, שבה נברא העולם שתכליתו ופנימיותו הוא בית המקדש, כי כללות העולם הוא דירה לו ית', ובעולם גופא - זהו ענין בית המקדש, ועפ"ז יש לבאר ג"כ הענין דעיניו ולבו - עפ"י המבואר בתקוני זהר תקון כ"א דף נ' ע"ב ורזא דמילה כו'.
בברכה לחג הפסח כשר ושמח, המחכה לבשו"ט בהענינים שנדברו בהם כאן, ויפה שעה אחת קודם.
נ"ב: מוסג"פ העתק מכתבי כללי שבטח יעניין את כת"ר שי'.