ב"ה, ו' ניסן, תשי"ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
לפלא שזה זמן רב ביותר שלא קבלתי ממנו כל ידיעות אף שמקבל הנני פ"ש ע"י אחרים וקרוביו.
ועל של עתה באתי מענינא דיומא ימי חג הפסח הממשמשים ובאים, ועיקרם באכילת מצה לילה הראשון, ומהיסודות שלה הוא הענין דוהגדת לבנך, וכפי המובן מנוסח ההגדה ומפס"ד הלכה למעשה גם בבן חכם ובבן גדול הכתוב מדבר, ומחילוק המענות אשר בנוסח הנ"ל שהחילוק מיוסד על שינוי הכתובים מובן ופשוט שהמענה צ"ל מתאים למהות הבן.
וכיון שזיכהו השי"ת בבן יחיד אשר לבו ער לעניני אהבת ישראל, ואפילו בתנועה דהעדר החשבון ולאו דוקא עבודה ע"פ טו"ד, וכמו שהראה בפועל ע"י השתתפותו בהגנה ובהצלת היהודים והבאים לאה"ק ת"ו ע"י משיח צדקנו בב"א וכו', שבודאי זהו בא מהאבות לבנים ומהחיות של חסידים בני חסידים, הרי זהו הוכחה גמורה שבסיוע ובגישה המתאמת יכול הי' להיות עובד ד' ולנצל את כל כחותיו הנ"ל לא רק במקצוע דאהבת ישראל אלא גם בהמקצועות דאהבת התורה ואהבת השם אשר ע"פ תורת הבעש"ט חד הוא.
ואם מאיזה סיבה שתהי' אינו נוטה להתעסקות בעולם המסחר, הרי צריך להשתדל בכל עוז ובכל תוקף להכשיר לפניו הדרך למצוא פרנסתו בענין אחר אם של פקידות או בחקלאות או בבית חרשת במשק וכו' ובלבד שימצא בסביבתו שלא יוכרח לעמוד בנסיון תמיד על כל ענין שבתורה [אור] ונר מצוה, והרי הרבה דבוק חברים עושה וכו' וכו'.
ובאשר כ' נמצא באה"ק ת"ו זה רבות בשנים לפלא גדול ביותר שלא השקיע מרץ הנצרך בחיפוש ענין כזה שאחרי שיעבוד בזה הוא בעצמו יוכל אח"כ להכניס את בנו בזה, שבתחלת הכניסה נצרך כל אחד לעזר מקרוב ומידיד ועאכו"כ שצ"ל לבן מהורים, שבמילא הי' מצליח בנו בגשמיות וברוחניות גם יחד שזהו ג"כ הצלחתם של ההורים.
מובן שבכל הנ"ל אין כוונתי למוסר וגם זוכר הנני הענין דאין צועקין על העבר, אבל על של עתה ושל העתיד הקרוב כוונתי, שעכ"פ מכאן ולהבא ישים לבו לבנו הנ"ל ביחוד ובתמידות ומובטחים אנו מפסק רז"ל אשר יגעת ומצאת.
ובודאי למותר להוסיף אשר הנהגת בן יחיד משפיעה ג"כ על הנהגת בת יחידה, וכאשר מבטיחים את הראשון ה"ז ג"כ התחלה טובה ואולי יותר מהתחלה להבטיח גם את הענין השני.
ידוע אשר הענין דחג הפסח הוא ענין הבטחון של בני ישראל בהקב"ה כמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר וגו' וכמו שבימים ההם בזמן הזה שהראו ישראל בטחונם במדה היותר גדולה הרי ראו גם בעיני בשר, המן בארה של מרים אשר שמלתך לא בלתה מעליך, הרי בכל שנה בזמן הזה מתעוררים ענינים הנ"ל ותוקף מדת הבטחון ממשיך ג"כ ישועה כללית ופרטית בכל המצטרך בגו"ר, וע"פ המבואר בלקו"ת לרבנו הזקן בפ' ברכה דצ"ח ע"ב הנה יומשך זה בביתו ובסביבתו גם בימי השנה.
והנה שם (בלקו"ת הנ"ל) המדובר הוא בבחי' ביטול שישנו בכל המועדים ובמילא א"צ להמשיך אלא עד הרגל הבא אחריו, משא"כ בענינים המיוחדים לכל מועד ומועד שנמשכים על כל השנה כולה ובפרט בנוגע לחג הפסח וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בשיחת חג הפסח תש"ג הארת כל המועדים מאירה בכל יום והארת חג הפסח נמשכת תמיד.
ויש להסביר הדברים בקיצור עכ"פ אשר בכללות שבועות הוא ענין התורה זמן מ"ת, סוכות הוא בכללות ענין המצות וכללותה מצות הצדקה מקיפים (עיין תניא פרק ה') וכמ"ש ואשים דברי בפיך ובצל ידיך כסיתיך. ופסח זמן חירותינו הוא ענין האמונה וכלשון הזהר דמצה היא מיכלא דמהימנותא. והנה עניני תורה ומצות תלוים בזמן ובמקום. משא"כ האמונה שהיא מצוה תמידית ויסוד כל התורה ומצוה, וק"ל.
בברכת חג פסח כשר ושמח.