ב"ה, ד' ניסן, תשי"ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על המברק שלו מג' ניסן (ולפלא שבכל הענינים שולח מברק ולא מכתב שאז אפשר לפרט הדברים יותר, ועוד שהרי התורה חסה על ממונם של ישראל, ואף שבעצמו פטור אבל הרי אינו רשאי וכמרז"ל (ב"ק צא, ע"ב), וה"ה בנוגע להיזק ממון שהוא בגדר בל תשחית) בו כותב אודות הסברא לסדר החתונה ביום ה' אור ליום ו' ל"ג בעומר.
והנה בכלל טוב יותר אם אפשרי שהחתונה תהי' באסרו חג דשבועות או בהימים שאחריו עד חצי חדש הראשון דסיון. ואם מאיזה טעם רוצה בדוקא בל"ג בעומר, אזי מפני החילוקי דיעות שיש בזה כמבואר באחרונים, יש לעשותה ביום ו' אבל לא בליל אור ליום ו'.
במה שכותב אודות שם המדוברת שאין לה שם בלשון הקדש ונקראת אלגא, ושואל אם להוסיף לה שם. הנה בכלל מבואר בכ"מ שאותיות השם הם צנור החיים המחבר הנשמה עם הגוף, ואיתא בכתבי האריז"ל ובכלל במקובלים שהשם שנותנים ההורים הוא שקורא ה' בעולם העליון להנשמה (ראה שער הגלגולים הקדמה כ"ג. אוה"ח לדברים כ"ט י"ז. חפץ ד' ברכות י"ג ועוד), ובמילא אין לשנות ולהוסיף שם מבלי סיבה חשובה, וכיון ששם עלקא או עלקה וכיו"ב הנ"ל הובאו בספרי שמות נשים אין לשנותו.
בודאי מוסיף אומץ בעבודתו בשדה החינוך הכשר ויודיע עד"ז וכן אודות הקביעות שיעורים שלו בתורת הנגלה ובתורת החסידות.
המחכה לבשו"ט ובברכה לחג פסח כשר ושמח.