הלכות נערה בתולה יש בכללן חמש מצוות: שלוש מצוות עשה, ושתי מצוות לא תעשה. וזה הוא פרטן: (א) לקנוס המפתה. (ב) שישא האונס אנוסתו. (ג) שלא יגרש האונס. (ד) שתשב אשת מוציא שם רע תחת בעלה לעולם. (ה) שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו.
הִלְכוֹת נַעֲרָה בְּתוּלָה פֵּרֶק א
א מִי שֶׁפִּתָּה בְּתוּלָה, קוֹנְסִין אוֹתוֹ מִשְׁקָל חֲמִשִּׁים סְלָעִים שֶׁלְּכֶסֶף מְזֻקָּק; וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא קְנָס. וְכֵן אִם אָנַס אוֹתָהּ. וּקְנָס זֶה--מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ, לַאֲבִי הַנַּעֲרָ--חֲמִשִּׁים כָּסֶף" (דברים כב,כט).
ב וְאֵיזֶה הוּא מְפַתֶּה וְאֵיזֶה הוּא אוֹנֵס--מְפַתֶּה, לִרְצוֹנָהּ; וְאוֹנֵס, שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּעַל כָּרְחָהּ. כָּל הַנִּבְעֶלֶת בַּשָּׂדֶה--הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת אֲנוּסָה, וְדָנִין בּוֹ דִּין אוֹנֵס: עַד שֶׁיָּעִידוּ הָעֵדִים שֶׁבִּרְצוֹנָהּ נִבְעְלָה. וְכָל הַנִּבְעֶלֶת בָּעִיר--הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת מְפֻתָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא זָעֲקָה: עַד שֶׁיָּעִידוּ הָעֵדִים שְׁהִיא אֲנוּסָה; כְּגוֹן שֶׁשָּׁלַף חֶרֶב וְאָמַר לָהּ, אִם תִּזְעֲקִי אֶהְרֹג אוֹתָךְ.
ג הַמְּפֻתָּה שֶׁלֹּא רָצָת לְהִנָּשֵׂא לַמְּפַתֶּה, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה אָבִיהָ לִתְּנָהּ לוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה הוּא לִכְנֹס--הֲרֵי זֶה נוֹתֵן קְנָסָהּ, וְהוֹלֵךְ; וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְנֹס. וְאִם רָצוּ וּכְנָסָהּ--אֵינוּ מְשַׁלֵּם קְנָס, אֵלָא כּוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה כִּשְׁאָר הַבְּתוּלוֹת. אֲבָל הָאֲנוּסָה שֶׁלֹּא רָצָת הִיא, אוֹ אָבִיהָ, לְהִנָּשֵׂא לָאוֹנֵס--הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וְנוֹתֵן קְנָס. רָצָת הִיא וְאָבִיהָ, וְלֹא רָצָה הוּא--כּוֹפִין אוֹתוֹ, וְכוֹנֵס וְנוֹתֵן קְנָס: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב,כט), הֲרֵי זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה--אַפִלּוּ הִיא חִגֶּרֶת אוֹ סוֹמָה אוֹ מְצֹרַעַת, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְנֹס. וְאֵינוּ מוֹצִיא לִרְצוֹנוֹ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ, כָּל-יָמָיו" (שם)--הֲרֵי זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה.
ד וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה--שֶׁלֹּא תִקְּנוּ חֲכָמִים כְּתֻבָּה לָאִשָּׁה אֵלָא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְזֶה אֵינוּ יָכוֹל לְהוֹצִיא.
ה הָיְתָה אֲנוּסָה זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו--אַפִלּוּ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, וְאַפִלּוּ שְׁנִיָּה--הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה; וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהּ דְּבַר זִמָּה אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ, הֲרֵי זֶה יְגָרְשֶׁנָּה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב,כט), אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ.
ו כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאָנַס בְּתוּלָה, אוֹ שֶׁפִּתָּה אוֹתָהּ--הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנֹס, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְצֻוֶּה לִשָּׂא אֶת הַבְּתוּלָה, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשָּׂא זוֹ, אֵינָהּ בְּתוּלָה; וְאִם כָּנַס, יוֹצִיא בְּגֶט.
ז אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמָר בָּאוֹנֵס "לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ" (דברים כב,כט), כֵּיוָן שֶׁקְּדָמוֹ עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (שם)--הֲרֵי נְתָקוֹ לַעֲשֵׂה; וְנִמְצֵאת זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֵׂה שֶׁנִּתְּקָה לַעֲשֵׂה, שְׁאֵין לוֹקִין עָלֶיהָ, אֵלָא אִם לֹא קִיַּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין. לְפִיכָּךְ אוֹנֵס שֶׁעָבַר וְגֵרַשׁ--כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהַחְזִיר, וְאֵינוּ לוֹקֶה; מֵתָה גְּרוּשָׁתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּחְזִירֶנָּה, אוֹ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר, אוֹ שֶׁהָיָה כּוֹהֵן שֶׁאָסוּר בִּגְרוּשָׁה--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה: שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל לֹא תַעֲשֵׂה, וְאֵינוּ יָכוֹל לְקַיַּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ.
ח אֵין הָאוֹנֵס אוֹ הַמְּפַתֶּה חַיָּב בַּקְּנָס, עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ, וּבְעֵדִים; וְאֵינוּ צָרִיךְ הַתְרָאָה. וּמֵאֵימָתַי יִהְיֶה לַבַּת קְנָס--מֵאַחַר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת, עַד שֶׁתִּבְגֹּר: נִבְעֲלָה בְּתוֹךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, אֵין בִּיאָתָהּ בִּיאָה; בָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁבָּגְרָה, אֵין לָהּ קְנָס--שֶׁנֶּאֱמָר "נַעֲרָ בְתוּלָה" (דברים כב,כח), לֹא הַבּוֹגֶרֶת.
ט וְאַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אָב, אוֹ שְׁאֵין לָהּ אָב--יֵשׁ לָהּ קְנָס.ט וְאֵלּוּ שְׁאֵין לָהֶן קְנָס--הַבּוֹגֶרֶת, וְהַמְּמָאֶנֶת, וְהָאַיְלוֹנִית, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַחֵרֶשֶׁת, וּמִי שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע בְּיַלְדוּתָהּ וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁתָּבְעָה אוֹתָן לִזְנוֹת עִמָּהּ, וְהַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הַנִּשּׂוּאִין וַעֲדַיִן הִיא נַעֲרָה בְּתוּלָה. אֲבָל הַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין--אִם נֶאְנְסָה, יֵשׁ לָהּ קְנָס; וְאִם נִתְפַּתְּתָה, אֵין לָהּ קְנָס.
י הַגִּיּוֹרֶת, וְהַשְּׁבוּיָה, וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת--אִם נִתְגַּיְּרָה וְנִפְדֵּית וְנִשְׁתַּחְרְרָה, וְהִיא בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אוֹ פָּחוּת--יֵשׁ לָהּ קְנָס. וְאִם הָיְתָה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁנִּתְגַּיְּרָה אוֹ כְּשֶׁנִּפְדֵּית אוֹ כְּשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה, אֵין לָהּ קְנָס: הוֹאִיל וּבִיאָתָן בִּיאָה, הֲרֵי הֶן כִּבְעוּלוֹת.
יא הָיְתָה בְּתוּלָה זוֹ אֲסוּרָה עַל הָאוֹנֵס, אוֹ הַמְּפַתֶּה--אִם הָיְתָה מֵחַיָּבֵי כְּרֵתוֹת, כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ וְדוֹדָתוֹ וְהַנִּדָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אוֹ שֶׁהָיְתָה מֵחַיָּבֵי לָאוִין--אִם הִתְרוּ בּוֹ, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְאֵינוּ מְשַׁלֵּם קְנָס: שְׁאֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. וְאִם לֹא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה--הוֹאִיל וְאֵינוּ חַיָּב מַלְקוּת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קְנָס.
יב הָיְתָה מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, אוֹ שְׁנִיָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ שֶׁאֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--בֵּין הִתְרוּ בּוֹ בֵּין לֹא הִתְרוּ בּוֹ, חַיָּב בַּקְּנָס: שְׁאֵין כָּאן מַלְקוּת.
יג הָיְתָה מֵחַיָּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין, כְּגוֹן בִּתּוֹ וְאֵשֶׁת בְּנוֹ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--בֵּין הִתְרוּ בּוֹ, בֵּין לֹא הִתְרוּ בּוֹ--פָּטוּר מִן הַקְּנָס, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא יִהְיֶה, אָסוֹן--עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" (שמות כא,כב): הַא אִם הָיָה שָׁם אָסוֹן, אֵין שָׁם עֹנֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרִיגַת הָאִשָּׁה בִּשְׁגָגָה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְכַּוְּנוּ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה . . ." (שם)--הַא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא חָלַק בָּאָסוֹן בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין. וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "מַכֵּה נֶפֶשׁ-בְּהֵמָה, יְשַׁלְּמֶנָּה" (ויקרא כד,יח) "וּמַכֵּה אָדָם, יוּמָת" (ויקרא כד,כא)--מַה מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה, לֹא חָלַק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין; אַף מַכֵּה נֶפֶשׁ אָדָם, לֹא חָלַק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין.
יד וְהוּא הַדִּין לְכָל עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתַת בֵּית דִּין, שְׁאֵין בָּהּ תַּשְׁלוּמִין.
טו בָּא עָלֶיהָ, וּמֵתָה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַקְּנָס: שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ, לַאֲבִי הַנַּעֲרָ" (דברים כב,כט), לֹא לַאֲבִי הַמֵּתָה; וְהוּא, שֶׁתָּמוּת קֹדֶם שֶׁתַּעֲמֹד בַּדִּין.