ב"ה,ה' אור ליום ו' אלול, ה'תשכ"ה
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מענין ימים אלו ימי רצון, התגלות והמשכת רחמים רבים, י"ג מדות הרחמים,
ובלשון כ"ק רבנו הזקן: ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מר"ח אלול ואילך, (ולפני זה) כנגד י"ב שבטים ושבט לוי הכולל כולם,
שמזה מובן שהמשכה האמורה באה לבני ישראל כמו שהם חלוקים לשבטים ולא כמו שנכללים עדיין בשלשת אבות, ז.א. בעבודתו הפרטית של כאו"א ועניניו הפרטים,
ומבואר במ"א ומובן, אשר ההתעוררות לרחם על הרחוק יותר ולרחם גם בנוגע לפרטים - צריכה לבוא ממקור נעלה יותר - י"ג מדות הרחמים שאינן חוזרות ריקם.
ובדרך אפשר יש להוסיף בזה, מיוסד על דברי אדה"ז "שבט לוי הכולל
כולם" - שנקרא כן ע"ד ילווה אישי אלי -
שבעבודה הוא, אשר ע"י ש"כולל כולם", שעי"ז יהי' בכל אחד ואחד ילוה אישי (אין איש אלה הקב"ה) אלי (המשכת וגילוי י"ג מדות הרחמים: ה' ה' א-ל גו') יפעול זה - אני לדודי (אתעדל"ת), שכאו"א יהי' במדריגת בני לוי - שינדבו רוחו לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו
וכפס"ד המורה הגדול הוא הרמב"ם בידו החזקה, לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו
- וידוע מאמר כ"ק הבעש"ט דבמקום ששם רצונו שם הוא כולו -
והבינו מדעו להבדל לעמוד כו' ה"ז נתקדש קדש קדשים וכו',
וע"י אני לדודי - נעשה ודודי לי (אתעדל"ע), כדברי הרמב"ם שם ש"יהי' ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים".
ויום סגולה הוא יום ח"י אלול לכל הנ"ל, שהרי - כס=דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר - הוא הנותן חיות בהעבודה דאני לדודי ודודי לי.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
מ. שניאורסאהן
כללי פרטי. (נשלחה בתאריכים ה-ח"י אלול) נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 310 והושלמה עפ"י צילום האגרת.
עלות משה... בר"ח אלול: ראה גם לקו"ש חכ"ד ע' 441 בהערה.
ומבואר במ"א: ראה סה"מ תרנ"ה ע' קז ואילך. ובכ"מ.
בידו החזקה: ראה גם לעיל אגרת ח'תתמו, ובהנסמן בהערות שם.
כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר: ראה גם לקו"ש חכ"ט ע' 161 ואילך. וש"נ.
ימים אלו... התגלות... י"ג מדות: להעיר שאמירת יגמדה"ר בפעם הראשונה - הייתה ביום עלות משה ההרה (תשא לד, ד-ז) בר"ח אלול (פדר"א פמ"ו. הובא להלכה בטור או"ח רסתקפ"א). וצע"ק דמפורש בכתוב (שם) דעלה להר למחרת אמירת פסל לך. וי"ל דגם למ"ד דבר"ח אלול נאמר פסל לך - הרי שני ימי ר"ח אלול. וראה סה"ד, וש"נ. ימי רצון: ראה פרש"י עה"ת עקב ט, יח.
ימי רצון כו' י"ג מדות הרחמים: שאינן מתגלין אלא בהיות למעלה עת רצון דוקא (סידור, שער האלול).
ובלשון כ"ק רבנו: לקו"ת ר"פ עקב (יד, א).
ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מר"ח: בכמה ביכלאך: ולכן יש נוהגים לומר סליחות מר"ח.
אומרים סליחות: גילה הקב"ה... בפסוק ויעבור ה' גו' (סדר אלי' זוטא ספכ"ג). וראה מ"ח מס' אלול פ"א מ"ג.
חלוקים לשבטים: ראה תו"א כד, א.
בעבודתו הפרטית: ראה תו"א נה, א.
שאינן חוזרות: ר"ה יז, ב. ובזח"ג (קמז, א): י"ג מכילן דעתיקא דעתיקין סתימא דכולא.
ועיין תשובת ר' האי גאון (בס' הפרדס להרמ"ק שי"א בתחלתו).
בכל אחד כו': ראה תרגום יונתן ויצא (כט, לד). ב"ר פע"א, ד.
אין איש: סוטה מב, ב.
אני לדודי... ודודי לי: ר"ת אלול (אבודרהם תפלת ר"ה. פע"ח ש' ר"ה פ"א).
בידו החזקה: סוף הל' שמיטה ויובל.
מאמר כ"ק הבעש"ט: ס' המאמרים - קונטרסים ע' 818. לקו"ד ע' 226.
והבינו מדעו: בהמשך מים רבים תרל"ו פקי"ג מפרש במאמר הבעש"ט: מח' ורצונם.
ואכ"מ.
כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר: שיחת ח"י אלול, ה'תש"ה (לקו"ד ח"ג ע' 946).