(אנכי מגן לך).
פירוש מגן אברהם.
דהנה נודע, שאברהם הוא בחינת חסד גדול עד מאד בלי שום מונע, וכולם טובים בעיניו, והוא רק טוב.
ולכן אמר: "לו ישמעאל יחיה לפניך", שפירושו שיחיה לעד לפניך, שהוא בחינת אין סוף, בלי גבול.
ואף על פי שהוא יודע מהו ישמעאל - אף על פי כן, מחמת חסד גדול וטובו הגדול רוצה שיחיה, ולא זו בלבד, אלא שרצה שיחיה בחסד בלי גבול.
וזהו דאיתא: "לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל", ויצא מחמת רוב חסדו.
אבל באמת אין מהראוי כן.
דהנה בביאת משיח אם ירצה השם, כתיב: "בלע המות לנצח". "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". וצריך לבער כל הרע מן הארץ, ואם יתנהג העולם בחסדו הגדול כנזכר לעיל - לא היה העולם יכולים לבא למדרגה הנזכר לעיל של משיח.
ולכן בא יצחק בחינת דין. ואף יצחק יצא ממנו עשו, מחמת דינו הקשה: "על חרבך תחיה".
אך יעקב היתה מטתו שלימה:
והנה נודע, כי מגן נקרא דבר המכסה, למשל במלחמה נקרא מגן מה שמכסה בו, שלא ישלוט עליו הקשת.
והנה כתיב: "כי שמש ומגן ה' אלקים", שכמו שהשמש אם לא היה לו נרתק לא היו יכולים לסבול אורו הגדול, והנרתק הוא המגין שנוכל לסבול.
וזהו: "לעתיד לבא הקב"ה מוציא חמה מנרתקה, וצדיקים מתהנים בה, ורשעים נדונים בה".
והנה נודע שבכל בוקר, דאברהם בחינת חסד מתעורר בעולם: "וישכם אברהם בבוקר". וכדאיתא בזוהר הקדוש. והקדוש ברוך הוא רוצה להנהיג את העולם בבחינת חסד. אם לא היה מגן לבחינת חסד הנזכר לעיל לצמצם חסדו וטובו, ולתת דרך צמצום כמו שצריך, רק להחיות הקליפות מפני שצריכין בשביל סטרא דקדושה, שיהיה אתהפכא חשוכא לנהורא כידוע. - ואם לא היה דרך צמצום היה חיותם בלי גבול, ולא היו יכולים לבער הרע מן הארץ.
ולכן בכל בוקר כשמתעורר מדת אברהם מדת חסד כנזכר לעיל, אנו צריכין לברך ברכת, "מגן אברהם". מגין, שיעשה מגין לבחינת אברהם הנזכר לעיל לטובתינו: