ב"ה, א' שבט, תשכ"א
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתביה בו כותבת אודות מצב רוחה והבעיות שקמו בכתתה, אשר לכן לע"ע עזבה את עבודתה בהוראה, ושואלת דעתי בזה.
ולדעתי הסיבות למצב רוחה, שלש הן: א) מאיזו סיבה (שכמובן רק במקום אפשר לדעתה) עייפה ביותר מעבודתה בצירוף עוד ענין מה (טרחה בבית או ענין אחר מעין זה המייגע את הגוף), ב) כנראה קבלה כתה גבוהה יותר מאשר שיערה, או מאשר צריכה להיות בהתחלת עבודתה בהוראה באופן עצמאי, ג) ע"פ המבואר בספר תניא קדישא, שרוב בני אדם הם לא במדריגת צדיקים, ז.א. שעדיין ישנו מקום לפיתוי היצר הרע, הרי אחד התכסיסים הכי פעילים שלו, ולכן הכי חביבים עליו, הוא להמשיך את האדם לקו של עצבות ונפילת רוח וכו' ועומד על המשמר לחפש שעת הכושר, כשאדם נמצא במצב של עייפות וכיו"ב שאז בנקל יותר להמשיך עליו מצב רוח הנ"ל.
מהנ"ל מובנת דעתי שפשוט שביכולתה להמשיך בשטח ההוראה ולהצליח בזה ולעלות מדרגא לדרגא, אלא שמקודם צריך לבטל סיבות האמורות, וממאוחר אל הקודם: א) להחליט לא להשמע לפיתוי היצר הרע, ב) לבחור מבין הכתות זו הקלה ביותר מנקודת המשמעת וגם בשטח גובה הלימודים, ג) להתחיל בהוראה לאחרי מנוחה כפשוטה שיהי' הגוף לא עיף ולא יגע.
לא בכל אדם שוה המשך התקופה בכדי תהי' המנוחה כדבעי, ויש לך אדם שמספיק שעות אחדות. ולאחרים דרוש כמה ימים אבל הצד השוה בשניהם גם יחד שמועילה בזה ההחלטה להביט על המצב כמו שהוא ז.א. שאין כאן כל ענין יוצא מן הכלל, כי אם מצב רגיל, אלא שאירעו כמה סיבות בבת אחת, ולכן המסובב באופן מוגדל מהרגיל וכיון שהסיבות נפרדות מהן וכל אחת בפ"ע אינה קשה ואינה גדולה, הרי יש לבטלן בקל לפי ערך.
כיון שאדם קרוב אצל עצמו ולכן לא תמיד יכול הוא להעריך הכחות שלו וגם לא הענינים שמחוצה לו עד כמה משפיעים הם עליו וכו' ולכן כדאי שתתייעץ עם ידידי' המכירים בכל האמור וכמובן מהעיקרים בזה מנהל ביה"ס הרב זילברשטרם שי'.
והשי"ת המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, אשר ראתה חסדו וטובו בטוב הנראה והנגלה כו"כ פעמים בעבר וגם בעבר הקרוב, בודאי שינחה בטוב לפני', ובלבד שתתחזק בבטחונה בבורא עולם ומנהיגו ותהי' במנוחה שמחה וטוב לבב.
בברכה לבשו"ט בכל האמור.
B"H, 1st of Shevat, 5721. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letters in which you write about your mood and the problems that have arisen in your class, which have led you for the time being to leave your teaching position, and you ask my opinion on this.
In my opinion, there are three reasons for your state of mind: a) For some reason (which can only be known locally), you are extremely tired from your work, combined with another matter (perhaps household chores or something similar that exhausts the body); b) It seems you received a higher-level class than you anticipated or than is appropriate at the beginning of independent teaching; c) As explained in Sefer Tanya Kadisha, most people are not on the level of tzaddikim—that is, there is still room for the evil inclination's temptation. One of its most active tactics—and therefore dearest to it—is to draw a person into sadness and discouragement, especially when one is tired or similarly affected; then it is much easier to bring about such a mood.
From the above my opinion is clear: it is simply within your ability to continue in teaching, succeed in it, and rise from level to level. However, first you must remove the aforementioned causes, starting from the last: a) Decide not to listen to the evil inclination's temptation; b) Choose among the classes the one that is easiest from a discipline standpoint as well as academically; c) Begin teaching after proper rest so that your body is not tired or exhausted. Not everyone needs the same amount of time for adequate rest—some need only a few hours while others require several days—but what they share is that deciding to view the situation as it truly is helps: this is not something extraordinary but rather an ordinary situation where several causes happened at once, making their effect seem greater than usual. Since each cause on its own is neither difficult nor significant, they can be easily overcome.
Because a person is close to themselves and therefore cannot always assess their own strengths or how external matters affect them, it would be worthwhile for you to consult with friends who know all this—especially your school principal Rabbi Zilbershterm.
The Holy One watches over everyone with individual Divine Providence. You have seen His kindness and goodness many times before—even recently—so surely He will guide you well as long as you strengthen your trust in the Creator and Ruler of the world and remain calm, joyful, and good-hearted.
With blessing for good news in all of the above.
Summary
The Rebbe teaches that challenges in teaching often stem from fatigue or misplaced expectations but can be overcome by practical steps and seeking support. Trust in G‑d’s providence and maintaining joy are essential for success and personal well-being.