ב"ה, ב' כסלו, תשכ"א
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מעש"ק.
ת"ח על הבשורה טובה מהטבת מצב בריאותו.
ולכתבו אודות התקון בעניני מדות, יתדבר בזה עם המשפיע דא"ח, שכך צריכה להיות הנהגתו של תלמיד תומכי תמימים מיסודם ובהנהלתם של רבותינו נשיאינו.
ולשאלתו תקון בענין הידוע - הנה יסיח דעתו מזה לגמרי, והיסח הדעת אינו ענין של מלחמה עם המחשבה לא טובה, אלא להניע את המחשבה לענין אחר ומה טוב לתקוע ולהעסיקה באותיות של תורה ותפלה, שאם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור.
ולכתבו אודות הזמן של קריאת שנים מקרא ואחד תרגום, לפלא השאלה בענין המבואר בשולחן ערוך, והוראה נוספת בזה בהיום יום.
ולשאלתו על שלא נזכר בתניא סוף פרק א' הענין דביישנים.
כי המדובר הוא במדות טובות שבטבע כל ישראל בתולדותם, משא"כ מדת
הביישנות שבאה במ"ת (עיין חדא"ג יבמות עט, א).
בודאי למותר להאריך שבכלל הסדר הוא להרבות בהתמדה ושקידה בלימוד נגלה וחסידות וקיום המצות בהידור, וענין שאלות וקושיות שונות ובפרט מעבר לגבול ה"ז רק בתור יוצא מן הסדר, וק"ל.
בברכה לבשו"ט.
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
יסיח דעתו: ראה גם לעיל חי"ט אגרת ז'תכו, ובכ"מ.
בהיום יום: ל' סיון.
שלא נזכר... דביישנים: ראה גם לעיל חי"ט אגרת ז'רחצ, ובהנסמן בהערות שם.
B"H, 2nd of Kislev, 5721. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from Erev Shabbat Kodesh. Thank you for the good news about the improvement in your health.
Regarding your writing about correcting matters of character traits: discuss this with the mashpia of Chassidus, for this is how a student of Tomchei Temimim should conduct himself from its founding and under the guidance of our Rebbeim.
As for your question about correcting the known matter—let your mind be completely distracted from it. Distraction here does not mean fighting with a negative thought but rather shifting your mind to another topic; it is best to immerse yourself in words of Torah and prayer. If a little light pushes away much darkness, how much more so does abundant light.
Regarding your question about the time for reading Shnayim Mikra VeEchad Targum—it is surprising to ask about something clearly explained in Shulchan Aruch, with additional guidance in Hayom Yom.
To your question why bashfulness is not mentioned at the end of chapter one in Tanya: The discussion there concerns good traits that are natural to all Jews by birth, whereas bashfulness came with Matan Torah (see Chiddushei Aggadot Yevamot 79a).
Certainly it is unnecessary to elaborate that generally the order should be to increase diligence and persistence in studying Nigleh and Chassidus and performing mitzvot with beauty. Asking various questions and difficulties—especially those beyond normal bounds—is only as an exception to the order. This should suffice.
Blessings for good news.
In the name of the Rebbe shlita.
Summary
The Rebbe teaches that improving character comes through guidance from a mashpia and that distracting oneself from negative thoughts means redirecting focus to Torah and prayer rather than battling them directly. Diligence in learning and mitzvah observance should be one's main path.