ב"ה, י"א טבת, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ רב פעלים כו'
מו"ה אלחנן שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מערב חג הנרות שהגיעני שלשום בצירוף הספר מרגניתא דר"ב השלם[2], ות"ח ת"ח על תשובה זו ושימת לבבו בשלוח הספר אלי, ויהי רצון שיגביר חיילים לאורייתא להגדיל תורה ולהאדירה, שבזה נכלל תלמוד תורה מאופן הכי נמוך ועד תכלית השלימות לימוד תשב"ר[3] (עיין רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב), ובלשון רבנו הזקן אף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת הרצועה שביד הסופר (תניא קנה, א), וע"ד הלימוד שהוא למעלה מתלמוד המביא לידי מעשה (חולין סו, ב[4]), ובדורנו זה ה"ז עיקר בהנ"ל המצוה וההכרח לקרב את שני העצים שבתורה, עץ החיים ועץ הדעת, לקרב אותם אחד אל אחד וכו', והיו לאחדים בידיך, עיין זהר ח"ג קכו, ב וקנז, א. ונתבאר ע"פ תורת חסידות חב"ד באגה"ק לרבנו הזקן סי' כ"ו ובלקו"ת שלו פ' שלח מב, ע"ב ואילך עד שיפוצו המעינות חוצה, ויקוים היעוד, כמו שאני נכתב אני נקרא, אחדות דגליא וסתים דקוב"ה.
בכבוד ובברכה.
נ.ב.
כדרכי לחביבותא דמילתא, הרי למרות שאין הזמן גרמא ראיתי בספר עכ"פ בחפזה ומהערות בעברי מקופיא.
א)בתחלת ספר עה"פ ויהי אור[5]:
לכאורה צ"ע החידוש בפירוש הענין, שהרי זוהי הנקודה דרז"ל בב"ר מ"ב סי' ד' המצוין בתחלת הפירוש.
כן מ"ש שהאור שנגנז[6] הוא אור השמש וכו'[7] המובא בכ"מ הוא אור שנברא ביום ראשון ואור השמש שני ענינים נפרדים, וכדמוכח ג"כ מזה שאור השמש הרי נגנז בנרתקו (ולע"ל מוציא חמה מנרתיקה), משא"כ אור הגנוז, שנאמר עליו גנזו לע"ל (אף שכמובן דיוק זה יש לו תירוצו).
ב) בסיום הספר, שמו"ע וכו'[8] ועל יסוד מאמר דע' פנים לתורה, הוא ע"פ מרז"ל דישראל עושין תשובה ואח"כ בא מלך המשיח [אף שמחולקין באיזה אופן עושין תשובה (סנהדרין צז, ב)]. וע"י י"ז הקללות הראשונות הרי עשיית התשובה קשה ביותר, כיון שאפילו אלו שעושין תשובה על עניניהם, הרי מצד ענין ערבות ערבים הם בעד כלל ישראל שהי' בידם למחות, ואפילו אלו המוחים הרי אמרו רז"ל עד כדי הכאה נזיפה וקללה, ואף שגלוי וידוע לפניו שאם מיחו בהם לא יקבלו מהם, הנה להם מי גלוי, וכסיפור רז"ל (שבת נה, א[9]) ולתקן זה פרסם ישעי' הנביא ירהבו הנער בזקן, בכדי שגם להם יהי' גלוי שלא יקבלו מהם, ובמילא בטלה טענה זו, וע"פ הנ"ל הנה נתקררה דעתו כיון שענין זה מתקן תוצאות כל הי"ז שלפני', ועי"ז מובנת ג"כ דיוק רז"ל, שכשעושין תשובה מיד נגאלין, וכלשון הרמב"ם הל' תשובה פרק ט' ה"ה. וכלשון רבנו הזקן באגרת התשובה שלו פרק י"א.