ב"ה, ח' אייר, תשי"ז
ברוקלין.
האברך מנחם בן ציון שי'
שלום וברכה!
במענה על מכתביו מכ' אייר והקודמם בם כותב ראשי פרקים מההתועדות והפעולות דימי חג הפסח, ובטח ימשיך בכגון דא גם על להבא ובפרטיות יותר, ות"ח.
במ"ש אודותה אברך י.ק. שי' שרצה למנעו מלהפגש עם חבירו בעבר, ולסוף לא אסתייע מילתא וכו' - בטח גם מזה ילמוד צדקת הודעת המשנה, מצוה גוררת מצוה ולהיפך, אשר זה שהוא לא רצה להשתתף בכנוס המל"ח אשר בכפר חב"ד, אף שבטח ידע שכוונת הכנוס הוא בכדי להתדבר אודות הפצת המעינות חוצה ובעניני צדקה, זה גרר עוד ענין מסוג זה, כי באם הי' נוסע הוא, הרי לא לבד שלא בא הנ"ל להשפעה בלתי רצוי' אף כי השפעה עוברת, אלא שעוד מצוה ב' הי' עושה, שהיתה בידו להשפיע גם על חבירו של הנ"ל.
מובן שאין הכוונה להטיף מוסר, כ"א לעוררו בנוגע להבא על מאמר רז"ל אל תהי יושב ושוקל מצותי' של תורה ואומר מצוה זו קלה, ואין נוהגים תעמולה עבורה ואין כדאי טרחת הנסיעה וכו'.
במ"ש אשר לא תמיד רואה הצלחה גמורה בלימודו, ונדמה לו שאין זוכר מה שלומד.
כמדומה כבר כתבתי לו שכל הנ"ל הוא מפיתויי היצר, וחבל על זמנו שמבלה להתווכח אתו ולהכנס בשקו"ט אם האמת כן הוא - בה בשעה שבזמן זה יכול ללמוד בפועל, וכמו שכתבתי לו מכבר, ובפרט כשלומד בדבוק חברים שאז מצליחים יותר וכדבר משנה.
ובמ"ש אשר מצה הסיבה להעדר הצלחה גמורה, מפני שחסר לו כח התקשרות וכו' וכו' - הנה כיון שנפסק הדין שכ"א מישראל מושבע ועומר מהר סיני לקיים כל הנאמר בהר סיני, ה"ז נותן חיזוק נוסף לקיים את המצוה, ובפרט ע"פ המבואר הענין בחסידות במרז"ל משביעין אותו, מלשון שבועה וגם מלשון שובע, שהשובע בא ע"י השבועה (עיין בהגהות הצ"צ לתניא - נדפס בספר קיצור והערות לתניא). ובאם רק ירצה, הרי הקב"ה עוזרו ללמוד ולהצליח ללמד לשמור לעשות ולקיים.
צילום האגרת נדפס ב"אגני נוחם" ע' נ.
האברך מנחם בן ציון: ווילהלם. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ו ה'של, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ח'קצד.
כנוס המל"ח אשר בכפר חב"ד: ראה בזה לעילחט"ו ארת ה'שדמ, ובהנסמן בהערות שם.
B"H, 8 Iyar, 5717. Brooklyn.
The Avrech Menachem Ben Tzion, may he live.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letters from the 20th of Iyar and earlier, in which you write outlines from the farbrengen and activities during Pesach—certainly you will continue with such matters in the future and with more detail. Thank you.
Regarding what you wrote about the Avrech Y.K., may he live, who wanted to prevent you from meeting his friend in the past but ultimately was unsuccessful—certainly from this too one can learn the truth of the Mishnah's statement: one mitzvah leads to another and vice versa. His refusal to participate in the Melaveh Malka gathering in Kfar Chabad—even though he surely knew its purpose was to discuss spreading the wellsprings outward and matters of charity—led to another similar matter. Had he traveled there, not only would there have been no undesirable influence (even if only a passing one), but he would have performed another mitzvah by positively influencing his friend's friend as well.
It is understood that this is not meant as rebuke but rather to awaken him for the future regarding our Sages' teaching: do not sit and weigh the mitzvos of Torah saying "this mitzvah is light," or "there is no campaign for it," or "the effort of travel is not worthwhile," etc.
As for what you wrote about not always seeing complete success in your studies and feeling as if you do not remember what you learn—I believe I have already written that all this is merely enticement from the yetzer (evil inclination), and it is a waste of time to argue with it or engage in debate about whether it is true—when during that time one could actually be learning. As I wrote before, especially when learning together with friends, one succeeds more—as stated in the Mishnah.
Regarding your comment that lack of success stems from insufficient connection: since it has been ruled that every Jew was sworn at Sinai to fulfill all that was said there, this gives extra strength to fulfill mitzvos. Especially as explained in Chassidus on our Sages' phrase "they administer an oath"—meaning both an oath and satisfaction (shovah), for satisfaction comes through an oath (see TzTz's glosses on Tanya—printed in Sefer Kitzur VeHe'aros LeTanya). If only one desires, then Hashem helps him learn, succeed, teach, observe, do, and fulfill.
Summary
The Rebbe teaches that perseverance in Torah study and communal involvement brings Divine assistance. One should never underestimate any mitzvah or be discouraged by setbacks; every effort counts and influences others positively.