ב"ה, ח"י סיון, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה אפרים אליעזר שי' הכהן
שלום וברכה!
במענה על מכ', בהמשך למה שהזכיר בהיותו כאן ערב זמן מ"ת בלשון הר"ש (נגעים פרק י"ד משנה ה') דמשמע שם דעגלה ערופה מומים פוסלים בה, והרי משנה מפורשת (סוטה מה, ב) דאין המום פוסל בעגלה ערופה.
והנה נזדמן לי לראות תשובת הרה"ג כו' זעמבא הי"ד שנשאל על זה (נדפס בס' מקדשי השם סל"ט להרב מייזליש שי' שיקאגא - תשט"ז), ומועתק בשולי הגליון מה שענה על זה*, וצע"ק בדבריו.
ומה שנראה לי בזה לגודל התמי', הוא דאף שבחולין (קמא) מפרש הר"ש ומכפר דקאי על עגלה ערופה דכפרה כתיב בה, וע"ז הווה לי' להר"ש לתרץ קושיתו דלא שייך למיעוטי מחוסר אבר משום דכפרה כתיב בה כבקדשים (והוא אליבא דמ"ד בירושלמי סוטה על אתר דמחוסר אבל פסול בעגלה ערופה) דאם נמעט מחוסר אבר משום דהוא מכפר א"כ אפילו כל מומין צריכין להיות אסורים בעגלה ערופה, דמשום כפרה אין לחלק בין חסרון אבר לסתם מום.
אבל על ידי תירוץ זה עדיין אינה מתורצת הקושיא דיש ללמוד מחוסר אבר דאסור במכשיר היינו בצפרי מצורע משום דדמי למכפר אחר הוא שעיר המשתלח, וכפרש"י שם בחולין, והרי שעיר המשתלח מומין פוסלין בו כמו בכל הקדשים כיון דצ"ל ראוי לשם, ולכן נקט הר"ש התירוץ דבבת אחת מתרץ הקושיא דשוה מכשיר למכפר דשעיר המשתלח ועגלה ערופה, והוא אשר, בכל אופן, חטאת העוף ועולת העוף אין מומין פוסלין בהם, וע"כ צ"ל שאין לומדים היקש בזה לא מעגלה ערופה שהיא עצמה אין המומין פוסלין בה ולא משעיר המשתלח.
בשו"ת הרב זעמבא העיר ג"כ מפירוש רבנו גרשון מאור הגולה, בחולין יא, ב', דכתוב שם בהנוגע לעגלה ערופה דכיוון דכפרה כתיב בה כקדשים צריך שלא יהי' בה מום כקדשים - שהוא היפך משנה האמורה הנ"ל, ויעו"ש בספר מקדשי השם מה שתירץ בזה בדוחק.
בברכה.
*) "מה שתמה על הר"ש... שרצה לומר דמום פוסל בעגלה... אדרבה לא נזכר שם כן, רק בדרך הוכחה דא"א לומר טעם דכפרה כקדשים למיעוט מחוסר אבר דא"כ אפילו כל מומין נמי ובאמת קי"ל דאין מומין פוסלים אפילו בחטאת העוף ועולת העוף".
מו"ה אפרים אליעזר: יאלעס, פילדלפיה. אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ב ג'תתקמח, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ד'תקלה. ד'תקעט. ד'תרטז.
B"H, 18 Sivan, 5716.
Brooklyn.
Haraha"g vavac"h iy"a nu"n oseik b'tzt"z Ephraim Eliezer HaKohen
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter, following up on what you mentioned when you were here on the eve of the time of Matan Torah regarding the language of Rabbi Shimon (Negaim chapter 14, Mishnah 5), from which it seems that a blemish disqualifies an Eglah Arufah. However, there is an explicit Mishnah (Sotah 45b) that states a blemish does not disqualify an Eglah Arufah.
I happened to see a responsum from Harav Zemba hy"d who was asked about this (printed in Sefer Mekadshei Hashem p.339 by Rabbi Meislish shlit"a Chicago – 5716), and what he answered is copied in the margin. However, his words require further study.
What appears to me as a major wonder is that even though in Chullin (first chapter) Rabbi Shimon explains "mekaper" refers to Eglah Arufah because atonement is written regarding it, and thus Rabbi Shimon should have answered his own question that it cannot be excluded due to lacking a limb since atonement is written about it like with sacrifices (and this follows the opinion in Yerushalmi Sotah there that one missing a limb is invalid for Eglah Arufah). If we exclude one missing a limb because it atones, then all blemishes should be forbidden for Eglah Arufah; because of atonement there is no reason to distinguish between missing a limb and any other blemish.
However, with this answer the question still remains: we should learn from one missing a limb being forbidden in "makhshir," i.e., the birds of a metzora, since they are similar to another atoning offering—the scapegoat—as Rashi explains there in Chullin. And for the scapegoat, blemishes do disqualify just as with all sacrifices since it must be fit for Hashem. Therefore, Rabbi Shimon gives an answer that simultaneously resolves both questions: he equates "makhshir" with "mekaper," i.e., the scapegoat and Eglah Arufah. In any case, for chatas ha'of and olas ha'of (bird offerings), blemishes do not disqualify them; therefore we must say that we do not derive this comparison either from Eglah Arufah itself—since blemishes do not disqualify it—or from the scapegoat.
In Responsa Harav Zemba he also notes Rabbeinu Gershom Meor HaGolah's commentary on Chullin 11b regarding Eglah Arufah: since atonement is written about it like sacrifices, it must not have any blemish like sacrifices—which is contrary to the above-mentioned Mishnah. See there in Sefer Mekadshei Hashem how he answers this with difficulty.
Blessings.
* Regarding what was wondered about Rabbi Shimon... who wanted to say that a blemish disqualifies an Eglah... On the contrary—it does not state so explicitly there; only by way of inference: it is impossible to say that atonement like sacrifices excludes only one missing a limb—if so, then all blemishes would also [disqualify]. In truth we hold that even for chatas ha'of and olas ha'of blemishes do not disqualify them.
Summary
The Rebbe explores complex Talmudic sources on whether physical blemishes invalidate certain offerings. He highlights differing opinions and careful distinctions between types of offerings, emphasizing thorough analysis before drawing halachic conclusions.