ב"ה, ט"ו טבת תשכ"ד
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מיום /12;25amp& בו כותב אודות בנו שי' את אשר שמע ממנו בנוגע להשקפותיו וכו' והרושם שעשה עליו ועל זוגתו תחי'.
ורואים שלפעמים רבות - ע"י ידידים אפשר לפעול יותר מאשר ההורים. ובלבד שידברו הידידים בדברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל לב השומע ופועלים פעולתם, מובן שזהו בא בהוספה לדברו שלו ושל זוגתו תחי'.
ובנדון זה עוד ענין ודרך ישנו, כיון שככתבו הוא עדיין רווק, מהנכון להשתדל למצוא (באופן המתאים, שלא יחשוד בנו שמכריחים אותו) שידוך עם בת ישראל שומרת תורה ומצות ויראת ה' וחזקה בדעתה ובהשקפתה בזה, שאז מקום לומר - שנוסף על ההשפעה שלה, אפשרית השידוך עצמו זה ישפיע עליו לשכוח על ענינים הלא טובים ומחשבות הלא טובות וכו'.
כיון שע"פ המובא בספרים הק', השפעה מיוחדה להנחת תפילין על המוח ועל הלב, ז.א. על השכל והרגש, מהנכון להשתדל ביותר שיניח בנו תפילין בכל יום חול, לפחות לזמן קצר יהיו על ראשו וזרועו, אלא שצריכים להיות התפילין בדוקות וכשרות, ומה טוב אשר לפני הנחתן כאמור, יפריש פרוטות אחדות לצדקה.
וכיון שלפעמים קרובות מחשבות כאלו, באות לכזה שנולד בעת שההורים לא היו זהירים בדיוק שמירת טהרת המשפחה (נדה, הפסק טהרה, טבילה במקוה כשרה וכו') [מחסרון ידיעה בכל הפרטים שמביא לחסרון בקיום, שזה צריכים לברר אצל רב מורה הוראה] ואם גם באופנם הי' כזה ח"ו, הרי צריכה להיות תשובה על הנ"ל חרטה על העבר וקבלה טובה על להבא לדייק בזה ככל הדרוש, וגם להשתדל שידידיהם וקרוביהם יזהרו במצוה זו ביחוד בתוככי כללות הנהגה בחיי היום יומים שתהא מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים וקיום מצותי' עליהם נאמר וחי בהם.
בעת רצון יזכירו את בנו שי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
נ.ב. מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו (הכותב) וכן את המזוזות בדירתם שתהיינה כולן כשרות כדין, וזוגתו תחי' תשמור על מנהגן הטוב של בנות ישראל הכשרות להפריש צדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב.
במזכירות שלי אין כותבים צרפתית ולכן בא המענה בלשון הקדש, אבל הוא יכול לכתוב גם צרפתית כיון שקורא הנני שפה זו.
המובא בספרים: ראה שו"ע או"ח הל' תפילין סכ"ה ס"ה. שו"ע אדה"ז שם סי"א. תניא פמ"א (נו, ב).