ב"ה, כ"ח סיון, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ד סיון, בו מציע השאלות אשר לא קבל פתרון ברור עליהם, והן:
א) יש זמנים שיש לו חשק ללמוד וזמנים להיפך וכו' ואז פונה לענינים אחרים, ובאיזה אופן יש להשיג מרץ תמידי.
וידוע עצה היעוצה בזה, הרגל נעשה טבע שני, וההוראה אשר עליית האדם מדרגא לדרגא היא דרגא אחר דרגא ולא בקפיצה מקצה אחד להשני, ועלי' זו היא דוקא ע"י יגיעה, כי לא יגעת ומצאת אל תאמין, וההתבוננות איך לבטל פיתוי היצה"ר, מבוארות די צרכן בספר התניא וכמצוין במפתח שם.
ב) באיזה אופן אפשר לזכור חידושי תורה.
בכלל לא כל האדם שוים בזה, כי תלוי בכשרונות וחושים ואמרו רז"ל אין דיעותיהם שוות ואין פרצופיהם שוים. ובכללות ההוראה בזה יעיין הלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן פ"ב ושם הוראה איך שאפילו שכחן בטבעו יכול לקבץ תורה הלוך והוסיף.
ג) מה המושג כוונה ותפלה.
כוונה הכללית היא דע לפני מי אתה עומד המתחלקת לשלש התבוננות, מי הוא העומד, לפני מי הוא עומד והקישור שביניהם ע"י התפלה, וכוונות פרטיות המתחלקות לפי חלקי התפלה, תוכן עניני חלקים אלו ופירוש המלות.
ד) ע"י איזה ספר מוסר יכול להגיע לדרגא שכל אחד מישראל צריך להגיע אלי'.
בכדי להגיע לדרגא, אינו מספיק ספר, אלא צריך לעבוד בזה עד כדי יגיעה, ואז מצליח הלימוד בספר ופועל פעולתו, ויקבע שיעור בלימוד ספר התניא ובכלל מאמרי חסידות, וכשילמוד בעיון ושימת לב המתאימה, יאירו עיניו.
ובכלל כלך משאלות וקושיות, ילמוד בהתמדה ושקידה ואז תקוים הבטחת רז"ל יגעת ומצאת.
בטח שומר התקנה של אמירת השיעור תהלים חדשי - כפי שנחלק התהלים לימי החדש - ועכ"פ ישמור על זה מכאן ולהבא.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר