ב"ה, ט"ו סיון, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
לצערי הודיעוני ידיעות בלתי משמחות אודות מצב רוחו, ובודאי לדכוותי' אך למותר להאריך על הפליאה הכי גדולה בזה, בהתבונן בפסק דין הרמב"ם סוף הלכות לולב אודות ענין השמחה בעבודת ה', ובצירוף הוראה זו לפסק דין הרמב"ם טור ושו"ע או"ח סי' רל"א, אשר עבודת ה' היא בכל דרכיך, היינו כל משך העשרים וארבע שעות של היום, שמזה מובן הכרח השמחה בכל משך זמן זה, ובפרט על פי המבואר בכמה מקומות בתורת החסידות מאור שבתורה הענינים דבכל דרכיך דעהו, וגודל הענין דשמחה של מצוה (ראה ג"כ בזה תורה אור כ, ב).
ובהנוגע אליו בפרט, אפילו מנקודת המבט של נה"ב, אשר בודאי לא שכח לגמרי מצב בריאותו לפני שתים ושלש שנה והפחד - ל"ע - שהי' אז, שאפילו בהתבוננות קלה יראה השגחה פרטית וחסד ה' בטוב הנראה והנגלה, והאומנם י"ל ח"ו וח"ו, אשר יד ה' תקצר, אלא שגם בהמשכת ברכת ה' למטה מעשרה טפחים וקבלתה, נחוץ הענין דשמחה, ולא רק שמחה במוח באופן שאינו שייך אל הפועל הרגש הלב, אלא שמחה אן פשט'לך, ואז מתקיים במילואו האמור בזהר הק' (חלק ב' קפד, ב) איהו - עולם התחתון והאדם בכללותו - קיימא בנהירו דאנפין מתתא, כדין הכי נהרין לי' מלעילא כו', חדוה דבר נש משיך לגבי' חדוה אחרא עילאה.
וכיהודא ועוד לקרא, הרי כל הרופאים מסכימים ששמחת האדם בפועל מוסיפה בריאות בגשמיות ובריאות ברוחניות, ויהי רצון אשר יוסיף בקביעות בלימוד התורה בכלל, וכמ"ש פקודי ה' ישרים משמחי לב, ובלימוד בתורת החסידות ביחוד ובהשפעה על הזולת בכגון דא, שכל זה יקל וירבה בהמשכת השמחה במעונו עד כדי כך שיוכל לברך שהשמחה במעונו ע"פ דין.
בברכה לבשו"ט בכל האמור.
B"H, 15 Sivan, 5716. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
To my regret, I have been informed of distressing news regarding your mood, and certainly for your honor it is unnecessary to elaborate on the great wonder in this matter. When considering the ruling of the Rambam at the end of Hilchos Lulav regarding the importance of joy in serving Hashem, and combining this with the instruction from Rambam, Tur, and Shulchan Aruch Orach Chaim siman 231 that serving Hashem applies 'in all your ways,' meaning throughout all twenty-four hours of the day, it is clear that joy is required at all times. This is especially so according to what is explained in several places in Chassidus—the light within Torah—about 'Bechol Derachecha Da'eihu' ("In all your ways know Him") and the greatness of joy associated with a mitzvah (see also Torah Ohr 20b).
Regarding you specifically—even from the perspective of the animal soul—you surely have not completely forgotten your state of health two or three years ago and the fear—G‑d forbid—that existed then. Even with a brief reflection you will see Divine Providence and the kindness of Hashem in visible good. Is it possible to say, Heaven forbid, that G‑d's hand is limited? Rather, even when drawing down Hashem's blessing below ten handbreadths and receiving it, joy is necessary—not only intellectual joy that does not reach heartfelt emotion but simple joy. Then is fulfilled what is stated in Zohar Hakadosh (part II 184b): 'He—the lower world and man as a whole—stands with a shining face from below; then they shine upon him from above... The joy of a person draws upon him another higher joy.'
Furthermore, all doctors agree that actual happiness increases both physical and spiritual health. May it be Hashem's will that you increase consistently in Torah study in general—as it says: 'The precepts of Hashem are upright, gladdening the heart'—and especially study Chassidus and influence others similarly. All this will ease and increase bringing joy into your home to such an extent that you can recite the blessing 'that joy dwells in His abode' according to halachah.
With blessings for good news in all mentioned above.
Summary
The Rebbe teaches that maintaining genuine joy is vital for both spiritual growth and physical well-being. By increasing Torah study—especially Chassidus—and spreading happiness to others, one draws down greater blessings into every aspect of life.