ב"ה, ט' סיון, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מערב זמן מתן תורתנו וענינה כהודעת רז"ל הובא ברמב"ם סוף הלכות חנוכה, וז"ל גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום.
דברתי עמו איזה פעמים בעל פה, וגם כתבתי במכתבַי, אשר מוכרח להיות שלום בין אנ"ש, וכפתגם כ"ק אדמו"ר הצ"צ א.ב.ג.ד. אחדות ברכה, גאוה דלות, והפירוש הם הענינים בגשמיות ועאכו"כ ברוחניות. ומובן ג"כ שאם לא הי' כל סיבה להיפך השלום, הרי אין צורך לזרז אודותו ולהזהיר עליו בכמה אופנים, וע"כ צ"ל שאפילו אם השכל מוכיח שצ"ל היפך השלום ולא עוד אלא אפילו שכל אמיתי ושכל דנפה"א אומר כן, הנה בכל זה ישתדלו בענין השלום, ולכן באו האזהרות הרבות והבטחות הנפלאות בענין השלום, ועיין ג"כ בלקו"ת לג' פרשיות ס"פ נח.
וכיון שנוסף על כל הנ"ל, הנה על כאו"א נאמר שהוא קרוב אצל עצמו, ובמילא נוגע הוא בדבר, והשוחד דאהבת עצמו אי אפשר שלא יעור, וכמובא בש"ס בגדולי האמוראים בכגון דא, הרי אין כלל מיעוט הדמות ופחיתות הכבוד ח"ו אם תהי' סברא גם בעיני עצמו שאפשר נראה לו המצב והענינים לא כמו שהם לאמיתתם כיון שנוגע הוא בדבר.
ולאחר כל זה אפילו את"ל שצודק הוא בכל המאה אחוז, הרי אי אפשר שמוסד איזה שיהי' יתנהג ע"י כמה אנשים בדיעות שונות, והרי כבר ידוע, דבר אחד לדור ולא שני דברים, אף שתשועה ברוב יועץ - הנה מוכרחים להסמך על החלטת אלו שהם מנהלי המוסד אף שגם הם בני אדם, ובמילא עלולים לטעות, ואי אפשר באופן אחר שיכניס בלי סדר בכל המוסדות, ובפרט במוסד דקדושה שהיצה"ר עומד ומצפה לכל תנועה קלה של היפך ההתחזקות ולכל תנועה קלה של פירוד הלבבות בכדי לגדלה כו' וכו'.
וכבר כתבתי לו פעם שבשעה שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' מנהל פועל בתומכי תמימים דליובאוויטש בליובאוויטש, הנה אפילו כ"ק אביו אדמו"ר נ"ע לא הי' מתערב בעניני הישיבה אלא על ידו, וקרה פעם שהי' - מאיזה סיבה חילוקי דיעות ביניהם, וכ"ק אדמו"ר נ"ע אמר שיעשו ע"פ הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר, ומזה בנין אב, וק"ו למה שכותב אודות ההנהלה...