ב"ה, י"ב מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ז תשרי, בו כותב אודות המצב בבית אחותו וגיסו שיחיו שאינו כדבעי למהוי, מובן שכבקשתו אכתוב בכיוון לקרב הלבבות לגיסו שי', אבל הוא מצדו ובכלל אנשי משפחתו צריכים להסביר לאחותו תחי' אשר במכש"כ וק"ו כשהבעל מתאחר במסחרו או במשרד בו מוצא מקור מחיתו ופרנסתו אין אדם מתרעם על זה ואדרבה שמחים שיש מקור פרנסה והבעל עובד באמונה במילא תהי' גם פרנסתו "בטוחה", אף שאין כל הנ"ל שייך אלא לממוצעים היינו הבעל של המשרד או להענין של המשרה שהם הצנורות על ידם הקב"ה הזן ומפרנס לכל נותן לאיש פלוני פרנסתו ופרנסת ב"ב, אם כן הרי כמה פעמים ככה צ"ל השמחה כשהבעל עובד באמונה בהנוגע להבע"ב העיקרי והיחידי אשר פרנסתו של אדם מבקש הוא אודותה בעת התפלה שהיא בקשת צרכיו של אדם והצנורות והכלים שבהם הקב"ה משפיע הפרנסה הן עניני תורה ומצות... וכמו שאין אחותו מתרעמת על זה שנמצא בעלה במשרתו או בלימודו משך כמה שעות בימות החול עאכו"כ שאין להתרעם על זה שביום השבת אשר כלשון הזהר מיני' מתברכין כל יומי, מאריך בתפלתו והתבודדותו עם השי"ת, שכמובא בספרים תפלת השבת היא כוללת תפלות כל ימות החול שענין ברכותיהם האמצעיות הם לא רק חונן לאדם דעת אלא גם שמע קולנו וכו'...
ומה שמבהיל אותי ביותר הוא זה שכותב שנמצאת אחותו בבית הורי', אשר לדאבוננו ראינו במוחש שכשמתערבים בין איש לאשתו אפילו הקרובים ביותר (ולפעמים הרי יש חשש יותר להיזק ח"ו מאשר לתיקון דוקא הקרובים בהיותם צד וקרוב לאחד מהנ"ל יש מקום להיזק יותר מהתערבות של זר), והאריכות בזה אך למותר, כי תקותי ששורותי אלו המעטות בכמות תפעלנה לתקן המצב בהקדם היותר אפשרי ויבשרני טובות.
מ"ש בהנוגע לו, שאף שקלה עליו הכוונה באמירת תהלים בפסוקי דזמרה וכו' אינו מרגיש חיות בברכות שמו"ע, הנה צריך הי' להתעמק בתורת הבעש"ט וביחוד בהנוגע לענין השגחה פרטית וההתקשרות וההתאחדות שבין כל אחד מישראל להקב"ה המבוארים בכ"מ בתורת החסידות, ועל ידי שיתרגל ברעיונות אלו יוחקק בנפשו לא רק בהבנה אלא גם בהרגש ובלשון רבנו הזקן בתניא קדישא ריש פרק מ"א אשר א"ס ב"ה מניח העליונים ותחתונים ומיחד מלכותו על עם ישראל ועליו בפרט כו' והנה ה' נצב עליו וכו' ומנהיגו ומשפיע כל הצטרכותו והצטרכות ב"ב, ואז בנקל יכווין בברכות האמצעיות ועאכו"כ בג' ראשונות וג' אחרונות.
בברכה המחכה לבשו"ט.
B"H, 12th of MarCheshvan, 5715. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 27th of Tishrei, in which you write about the situation in your sister and brother-in-law's home that is not as it should be, it is understood that as you requested I will write to your brother-in-law to encourage closeness of hearts. However, on his part and generally all family members should explain to your sister that certainly—and all the more so—when the husband is delayed at his business or office where he earns his livelihood, no one should complain about this; on the contrary, they should be happy there is a source of income and that the husband works faithfully. As a result, his livelihood will also be "secure." Even though all this applies only to intermediaries—that is, the employer or the job itself are merely channels through which Hashem provides sustenance for everyone and gives each person their livelihood and that of their family—how much more so should there be joy when the husband works faithfully regarding the main and only true Employer: when one asks for livelihood during prayer (which is when a person requests his needs), and the channels through which Hashem bestows sustenance are matters of Torah and mitzvos...
Just as your sister does not complain when her husband spends hours at work or learning during weekdays, all the more so she should not complain if on Shabbos—which as Zohar says "from it all days are blessed"—he extends his prayers and seclusion with Hashem. As brought in sefarim: Shabbos prayers include all weekday prayers; their middle blessings are not just for wisdom but also for "Hear our voice," etc...
What most disturbs me is that you write your sister is staying at her parents' home. Unfortunately, we have seen clearly that when others intervene between husband and wife—even very close relatives (and sometimes there is even greater risk of harm than benefit because relatives may be partial)—there can be more damage than if a stranger intervened. There’s no need to elaborate further because I hope these few lines will help correct the situation as soon as possible. Please inform me of good news.
Regarding what you wrote about yourself—that although you find it easier to concentrate while saying Tehillim in Pesukei D’Zimrah etc., you do not feel vitality in the blessings of Shemoneh Esrei—you should delve into the teachings of the Baal Shem Tov, especially regarding Divine providence and the connection between every Jew and Hashem as explained throughout Chassidus. By accustoming yourself to these ideas they will become engraved in your soul—not only intellectually but emotionally—as stated by our master Rabbi Schneur Zalman in Tanya (beginning ch. 41): "The Infinite One sets aside higher and lower worlds and unites His kingship upon Israel and upon him specifically...and behold Hashem stands over him...and guides him and provides all his needs and those of his family." Then it will be easy to have proper intention in the middle blessings—and certainly in the first three and last three blessings.
With blessing awaiting good news.
Summary
The Rebbe teaches that both material pursuits like earning a living and spiritual pursuits like prayer are channels through which Hashem provides blessing. Family harmony requires understanding these roles with joy, while deeper focus on Divine providence enhances one's connection during prayer.