ב"ה, י"א מ"ח, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ח תשרי, ומתחיל כדבעי אודות הרושם דימי חדש אלול ימים נוראים וימי חגה"ס, אבל תיכף מפסיק בענין זה מבלי להזכיר מה הם ההחלטות ופעולות טובות וכו', והרי ידוע תביעת רבותנו הק' מכל אנ"ש והתמימים בפרט שהעבודה צ"ל בפנימיות ולא במקיפים עאכו"כ שבמכתבו אינו מזכיר גם ע"ד עבודה בדרך מקיף וע"פ פתגם כ"ק אדמו"ר הצ"צ, אז ווי מען שטעלט זיך אוועק אזוי גייט דאס, הרי אם בראשית השנה ועכ"פ בתחלת הסדר דויעקב הלך לדרכו בעניני תורה ומצוה מקשרים ההחלטה בקשר ענין של פועל במעשים ה"ז התחלה טובה לסדר כל השנה, משא"כ כשנשאר בעולם המחשבה ובהאי עלמא עולם הדבור כעולם המחשבה דמיא.
מובן שאין הכוונה בזה להטיף מוסר וגם אינו נוגעת כ"כ הכתיבה אלי בזה אלא בהנוגע לפועל כנ"ל וכשמגלים עד"ז גם לזולת עאכו"כ כשהזולת נמצא במקומו בסמיכות מקום אליו ה"ז מחייב (בינדעט דאס) יותר למלאות החלטתו בחיי היום יומים, והאריכות בזה אך למותר.
מה שכותב אודות ההנהגה עם בתם מרת... תחי' שמסרבת להשמע לעניני שידוכין, הנה פשיטא שהקס"ד לאיים עלי' ולדבר קשות, אין לזה מקום כלל, כי מלבד שאין זה דרך התורה שדרכי' דרכי נועם הנה רואים במוחש שבדרך זה פועלים פחות הרבה יותר מאשר ע"י מענה רך וענין של קירוב. ובהנוגע לה בפרט הנה עליהם לבוא בהצעות פרטיות ומה טוב שלא תדע שמהם באה ההצעה שבטח יש למצוא אופן בזה, ואז בודאי תשנה הנהגתה ויש לומר שחלק גדול מסירובה אינו אלא לפנים מפני שנפל רוחה על שלא השתדכה עד עתה, ומהנ"ל מובן שצריך להשתדל שתדור בביתם עד החופה בשעה טובה ומוצלחת.
בהנוגע לנסיעת בתם תחי'... הנה נבהלתי להקס"ד לנסוע באני' שהבע"ב שלה ובמילא כל הריוח מזה הן בני ישראל וכן רב החובל והמלחים וכו' שלדעתי אין כל היתר לנסיעה בה והספק הוא רק אם זהו איסור דרבנן, או - מפני המלאכות שנעשו בספינה, הפרהסיא וחילול השם - גם דאורייתא (עי' שו"ת חת"ס חחו"מ סקצ"ח), ולפלא שאין אלו שהאחריות עליהם מרעישים על זה. ובהנוגע להניירות בשבילה בטח מקבל ידיעות בזה מהמל"ח - מרכז לעניני חינוך.
בברכה לבשו"ט.
B"H, 11th of Marcheshvan, 5715. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 28th of Tishrei, which begins appropriately about the impression left by the days of Elul, the Days of Awe, and the festival days—but you immediately stop discussing this without mentioning what resolutions or good actions resulted. It is well known that our holy Rebbeim demand from all Anash and especially the Temimim that one's service must be internalized and not remain superficial. All the more so since in your letter you do not even mention service in a superficial way. As the saying of the Admor tzt"z goes: "As one positions oneself, so it goes." If at the beginning of the year—or at least at the start of Yaakov's journey—one connects their resolutions with practical action in Torah and mitzvos, this is a good start for organizing the entire year. But if it remains only in thought or even just in speech (which is like thought), it is lacking.
The intention here is not to preach morals nor does your writing to me matter so much as it concerns practical action as above. And when one reveals this also to others—especially when those others are nearby—it obligates (binds) one even more to fulfill their resolution in daily life. There is no need to elaborate further.
Regarding what you write about your conduct with your daughter Mrs.... who refuses to listen regarding shidduchim: Certainly, there is no place for threatening her or speaking harshly. Besides this not being the Torah way—whose ways are pleasantness—it is evident that such an approach achieves far less than a gentle response and drawing close. In her case specifically, you should make private suggestions—and best if she does not know they come from you; surely there is a way to do this—and then she will certainly change her behavior. It can be said that much of her refusal is only outward because she has become dispirited over not having become engaged until now. From all this it is clear you should try to have her live at home until her chuppah at an auspicious time.
Regarding your daughter's travel: I was alarmed at the idea of traveling on a ship owned by a Jew; thus all profit from it goes both to Jews as well as to the captain and sailors etc., and in my opinion there is no allowance for such travel—the only question being whether it is a rabbinic prohibition or (due to work done on Shabbos publicly and desecration of G‑d's name) even a Torah prohibition (see Shut Chatam Sofer Choshen Mishpat section 198). It is surprising that those responsible are not raising an outcry about this.
Regarding her papers: You will surely receive information about this from Melach—the Central Educational Organization.
With blessing for good news.
Summary
The Rebbe teaches that spiritual resolutions must lead to real action, encourages gentle support rather than pressure in shidduchim matters, and stresses careful attention to halachic details when traveling—especially regarding communal responsibility and sanctifying G‑d's name.