ב"ה, כ"ה אדר ב', תשי"ד
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר נתן מנחם שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ב אדר שני וכן הגלוי' בהוספה לו.
והנה במ"ש במכתבו השקו"ט בדין תענית בכורים בערב פסח[2]. הנה מבלי להכנס בגוף הדבר, הגדה הנדפסה לרבים ובפרט בארצוה"ב, הנה עמא דבר מביט על זה כעל פסק דין ומסקנא האחרונה שאין להרהר אח"ז. והרי ידוע שסו"ס העיקר הוא המעשה בפועל. ולכן עמדתי על ענין זה ביחוד, כי לדעתי הוא מעוות שצריך לתיקון.
דא"ג מה שהעיר מהשמועה ע"ד הרה"צ מזידיטשוב ז"ל, מה שמוסרים בשמו אודות גירסא אחרת במס' סופרים וכו', כבר ביטל שמועה זו מעיקרא בספר דברי תורה מהדורא ה' אות ט"ו להרה"צ וכו' בעל המחבר שו"ת מנחת אלעזר ממונקאטש, וחיזק דבריו בנמוקי או"ח סי' ת"ע. וכיון שנמצא בסמיכות מקום לנושא השמועה וגם עמד אתו בקירוב משפחתי ה"ז מוסיף תוקף לביטול שלו.
במה שמעיר במכתבו אודות הד"ת בילקוט נתן ובלקח טוב שבספרו, הנה בכלל בימינו אלה כל ענין המביא לידי יראת שמים ולחיזוק ולהידור במצות הרי יישר כחו של אלו המתעסקים בזה, והרי בא חבקוק והעמידן על אחת שהוא ענין האמונה.
בברכה לחג הפסח כשר ושמח.