ב"ה, כ"ג אדר ב', תשי"ד
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר יועץ דוד שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מאז בצירוף החלטת הכינוס דח' שבט תשי"ד. ובודאי לעת כזאת כבר יכול להודיע מאופן הבאת החלטות הנ"ל לידי פועל כי הרי לא המדרש עיקר אלא המעשה עיקר, והמעשה היא הבחינה באיזה אופן הי' המדרש וכיו"ב, וכמבואר בפירוש המאמר אין חכם כבעל הנסיון.
נהניתי ממ"ש במכתבו אודות קביעות השיעורים השונים שבמחנם הט', אבל מה שמפליאני ביותר, והוא ג"כ בהמשך להנ"ל, הוא שאינו מזכיר דבר אודות שיעור לימוד בהלכות הצריכות שברובם נמצאים בשו"ע אורח חיים, וכיון שנזקקים לדעת אותם ביותר הרי הכרח ללמוד לכל לראש עכ"פ הקיצור מהם והוא המודפס בסידורים "דרך החיים" להגאון מליסא וכן יש להשתמש בזה בקיצור שו"ע (בדילוג כמה סימנים שלדיניהם אינם זקוקים כ"כ) וכיו"ב. והלואי שאפילו הלומדים ואותם שהשי"ת שם חלקם להיות יושבי אהל היו לומדים דינים אלו של ברכות הנהנין הפסק בתפלה וכו' וכו' אשר לדאבוננו חסרה במדה גדולה ומבהילה. ויזכהו השי"ת אשר על ידו יתייסד לימוד זה גם במחנו הט' ובהתפשטות גדולה, ומה טוב באופן חיובי על כל המשתתפים בהשיעורים, וה"ה בנוגע לנשים בדיני טהרת המשפחה וכיו"ב.
אף שאינו מזכיר במכתבו שיש לו שיעור בלימוד תורת החסידות, הרי בטוח אני שאינו אלא השמטה בכתיבה אבל לא שחסר ח"ו בפועל. והשי"ת יצליחו לבשר טוב בכל הנ"ל.
בברכת הצ[לחה].
נ.ב.
מצו"פ העתק מכתבי כללי לנשי ובנות ישראל שבטח יפרסמו באופן המתאים.