ב"ה, י"ט אד"ר, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר אברהם שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מט' אדר א' ונהניתי לקרות בו אשר הצליחו השי"ת וזיכהו להיות ממזכי הרבים הן בביהמ"ד בישיבה והן בביהכ"נ מקום תפלה, ויה"ר מהשי"ת אשר כמרז"ל לא המדרש עיקר אלא המעשה הנה לימודיו הנ"ל יפעלו בהשומעים שינוי במעשה בפועל בחיי היום יומים, וכיון שבימינו אלה אי אפשר לסמוך על השומעים שהם יסיקו כל המסקנות מהלימוד צריך להדגיש את זה בפירוש, היינו שמכל לימוד יהי' ביד הלומדים בכן בהנוגע למצות מעשיות או מצות התלויות בדבור ובמחשבה, וכיון שבכדי להשפיע על אחרים הרי הענינים אצל המשפיע צ"ל בתוספת יותר כדי שיספיק טופח ע"מ להטפיח ג"כ, הרי כמרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין בודאי יוסיף גם כת"ר אומץ בלימודים באופן הנ"ל היינו לחפש בהתלמוד הגדלות שבזה שזהו מה שמביא לידי מעשה, ובטוחים אנו אשר יגעת ומצאת.
נהניתי ממ"ש שיחדש הקביעות שלו בלימוד דא"ח ובפרט ע"פ הידוע בהקדמת ספר החינוך בששת המצות תמידיות בכל זמן ובכל מקום ובכל אדם שהם האמנת אלקות יחוד ה' אהבתו ויראתו כו' שהדרך לבוא אליהם עד שיהיו מורגשים גם בלב הגשמי ולא רק בדבור בפה בלבד שלא זוהי ענין האמונה כמובן הדרך לזה הוא ע"י לימוד תורת החסידות.
במ"ש אודות לימוד החומש שאין השומעים מסתפקים בפירוש הפשוט ויש לתבל הכתובים באופן המתאים לפניהם. הנה הרי מפרשי החומש רבים הם ביותר ובודאי ימצאו גם כאלו המתאימים לסוג השומעים שלו ומהנכון הי' שישיג אצל מי מאנ"ש שיחיו במאנטרעאל את החוברות של הקריאה והקדושה שישנם בהם כמה מאמרים הנוגעים לפרשת השבוע ולההפטרות.
בברכה.