ב"ה, כ"ד מנ"א, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו בו שואל ע"ד מה שכתוב במאמר לך אמר לבי דח"י אלול (קונ' פא) שהאדם צריך להתחנן לד' למצוא הבנה טובה בהשגה אלקית*, וקשה לו מדוע אינו אומר בהשגת התורה ג"כ.
והביאור בזה הוא אשר בלימוד התורה גופא ישנם כמה ענינים וסדרם מלמטלמ"ע א) שלומד התורה אך ורק בכדי לידע את המעשה אשר יעשון היינו שעושה מהתורה טפל לענין אחר. ב) שלומד התורה כדי לדעתה להבינה ולהשיגה. ג) שלומד התורה בידעו שזהו חכ' ורצונו של הקב"ה, וכיון שהוא וחכמתו אחד הרי עי"ז הנה ישראל הלומד נעשה ע"י אורייתא שהוא לומדה וקוב"ה כולא חד. וע"פ המבואר בכ"מ וגם בספרי מהר"ל מפראג (ראה מצ' האמנת הא' פ"ג) בענין שהקב"ה הוא המדע הדיעה והידוע ואז נעשה אדם הלומד משפיע בהתורה כיון שהוא מחברה עם נותן התורה, וכידוע שזהו שני המשלים המובאים בחז"ל, שלפעמים נק' ישראל כלה והשפעתם הוא ע"י התורה וכמרז"ל ביום חתונתו זו מתן תורה ולפעמים ישראל נק' חתן והתורה כלה, היינו שישראל המשפיע והתורה המקבלת, ופשיטא שבלימוד בסוג הג' הרי הוא משיג בהתורה לא רק הסברות והחכמה שבזה אלא גם האלקות שבתורה. וזהו פי' המאמר שאומר שם שצריך להתחנן על הענין דהשגה אלקית כי זהו ג"כ התכלית בלימוד התורה.
ב) בענין שאלתו שמתפלל הוא בקביעות במנין ששם מתפללים בנוסח שלנו וחושש הוא על התקיעות אם ידקדקו בכל האפשרי בהם.
הנה מרז"ל כל הקובע מקום לתפלתו אלקי אברהם בעזרו ולכן לא נראה לי מה שרוצה לשנות המקום הגשמי ובפרט ששם משונה הנוסח מאשר הוא מתפלל, וגם ע"פ נגלה אינו כדאי כ"כ בימים הנוראים כיון שהש"ץ אומר פיוטים באמצע ברכות ק"ש ולדידן לא קיימא לן כן מפני ההפסק בהברכה, ולמה לו לכנוס בהצבור וזה יהי' הש"ץ שלו כיון שעד עתה לא הי' סבירא לי' הפסק הזה. ולדידי הרי יש בזה עוד ענין אם יתפלל בביהכ"נ דעד עתה, שכיון שיש לו איזה חשש באופן התקיעות יכול באווארענען דאס ובמילא יהי' ממזכי הרבים. והשי"ת יברכו בבריאות הנכונה - (כיון שחושש הוא לפ"ד בענין הקול וימי תק"ש ממשמשים ובאים הרי כדאי שילמוד בדרושי ר"ה ובפרט באותם אשר בסידור ובס' עטרת ראש ששם מדובר ע"ד הקול מקורו ואופן התפשטותו, וכשישלים ידיעותיו בזה ברוחניות הענין בטח ימלא השי"ת ענינם בזה בגשמיות הענינים. מובן שצ"ל אחיזה גם בדרכי הטבע והוא ע"י שישמור הוראות הרופא).
בברכה לבריאות הנכונה בגשמיות וברוחניות גם יחד.