ב"ה
, מוצש"ק, ט"ו תמוז, ה'תשל"ג — ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
בהמשך לימי הגאולה יב-יג תמוז, אשר לא את כ"ק מו"ח אדמו"ר
"בלבד
גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה",
ובעמדנו בסיום וחותם הארבעים יום דמתן תורתנו, אשר רק (ומיד) כשאמרו ישראל בנינו יהיו ערבים שלנו (שנקיים התורה) נתן הקב"ה את התורה לישראל,
אבוא בזה
עוה"פ
להזכיר על המדובר בזה כמה פעמים בגודל החשיבות וגודל ההכרח וגודל הזכות לעשות כל האפשרי בחינוך על טהרת הקודש של כאו"א מבני ובנות ישראל וביתר שאת וביתר עז, מתחיל בחינוך של קטני קטנים,
וכמובן גם ממש"נ:
מפי
עוללים ויונקים יסדת עוז (ואין עוז אלא תורה) גו' להשבית אויב ומתנקם - וכמו שהאריך בזה בעל השמחה
במאמרו-דא"ח
ד"ה וקבל היהודים את אשר החלו
לעשות
(בזמן דמתן תורה).
ושייכות מיוחדת בזה גם לימי "בין המצרים" הממשמשים ובאים, בסגנון חז"ל הקדמת רפואה למכה, שהרי זוהי הדרך להשבית אויב ומתנקם,
נוסף ע"ז אשר תמיד כל הימים הרי אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל
תשב"ר
.
ומובן שגם החינוך במצות (נוסף על הנ"ל - בלימוד התורה) - עיקר וחיוני, ונוגע לכל משך ימי חיי המחונך וכמש"נ: חנוך לנער גו' גם כי יזקין לא יסור ממנה,
כולל גם (ועיקר) חינוך לנתינת צדקה וגמ"ח,
ובלשון הכתוב: כי ידעתיו (ל' חיבה. ולמה ידעתיו - לפי שהוא מצווה) את בניו ואת ביתו גו' לעשות צדקה ומשפט.
ובכ"ז - שייכות מיוחדת ל"בין המצרים" כמפורש: ציון במשפט (עסק התורה) תפדה ושבי' בצדקה.
ויה"ר אשר כל אחד ואחת יעשה בכהנ"ל את כל התלוי בו וגם עי"ז ימהר קיום
היעוד
אשר יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה,
בגאולתנו האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, עליו נאמר:
משפטיך
למלך תן וצדקתך לבן מלך,
ויקויים מש"נ: לא יהי' בך אביון כי ברך יברכך הוי', ולא ילמדו עוד איש את רעהו גו' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם
ומלאה הארץ (מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ) דעה את הוי'.
בברכה,
מ. שניאורסאהן
***
זה
עתה
נתקבל הדו"ח ע"ד פרסום הנ"ל. ובודאי עדיין הוא באמצעו - כי יקויים בהם ובמקבלי הפרסום שי':
מי
שיש לו מנה רוצה כו' ד' מאות.
***
בברכה
לבשו"ט בכהנ"ל.
בודאי נמסרה לו השליחות בהנ"ל ויעשה בזה בזריזות
הדרושה ובהתפשטות
וירד
מים (אַטלנטיק) עד ים (פּאַסיפיק) ומנהר (הודסאן) עד אפסי ארץ.
***
המכתב
מאז
והמצו"ב נתקבל. ברש"י ר"פ וישב:
ביקש כו' הקב"ה
- אין לשבש כל
הספרים
, ולא ראינו - אינו
ראי'
.
ובנוגע
ללקו"ש
– צ"ל באופן ובלשון ובביאור המובן יותר להשומעים, ואין כלל מקום לדיוקים שכותבם.
הפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון עה"צ הק'.
***
לקושיתו
איך אמרו המרגלים
כי
חזק הוא ממנו
(שלא האמינו)
- הוא בדוגמת אוי לי שנשבעתי (ב"ב עד, א).
***
המכתבים
נתקבלו. ובמענה לכתבו: א) נסיעתם לכאן לתשרי וכו' - אינה ענין כלל. ב) שילמוד התאבקות כו' לזירה כו' - מופרך. ומצער אפילו הקס"ד עד"ז.
***
נסיעת האברך ... שי' לכאן – כבר כתבתי
וכ"פ
– ע"ד העדר ההשגחה כאן וריבוי הנסיונות וכו' שלכן אין לסברא הנ"ל מקום. וזהו כתוספת
להאיסור דיציאה לחו"ל
. וק"ל.
***
מקום לימוד (חינוך) בתו ... תי' – פשוט שצ"ל
במוסד חב"די
(וכן כל יו"ח דהשייכים לאנ"ש שי'.
וק"ל
).
***
. . .
מובן
הצער מתרדמת
הארגון
דהצאצאים ומובן שע"י אמתלאות
וכיו"ב
לא יעשה שום דבר...
באם תתקבל כאן
החוברת
(בהו"ל
מסודרת
ויפה) קודם ח"י אלול - אשתתף בההוצאות דההו"ל, בל"נ 95% אחוז.
***
בברכה
שסו"ס יביאו בפועל ובמרץ ובזריזות את אשר ניתן מלמעלה ובעין יפה וכו' – ואין הדבר תלוי אלא ברצון אמתי אליבא דנפשא. וק"ל.
מוצש"ק, ט"ו תמוז
: בלי הפסק בנתיים: (מעלי שבתא) ימי הגאולה, ש"ק, יום דקיימא סיהרא באשלמותא (זח"ב פה, א) דחדש הגאולה.
בלבד . . יכונה
: מכתב בעל השמחה לתקופת השנה הראשונה דהגאולה. נדפס בס' המאמרים תש"ח.
וחותם הארבעים יום
: שהיו ברצון. ואדרבא הרצון דהאחרונים נלמד מהם (רש"י עקב ט, יח). ולהעיר אשר מעלה בזה ביום ט"ו בתמוז לגבי ט"ז בו שאז ויקהל העם גו' (תשא לב, א).
רק (ומיד)
: תנחומא ר"פ ויגש. שהש"ר עה"פ משכני.
עוה"פ
: בארוכה יותר במכ' די"ב סיון.
קטני קטנים
: ראה כתובות סה, ב.
מפי . . ומתנקם
: תהלים ח, ג.
ואין עוז
: ראה יל"ש בשלח רמז רמד. ולהעיר מהמשך מים רבים תרל"ו בסופו.
במאמרו
-
דא"ח
: נדפס ב"התמים" ח"ז.
בין המצרים
: דעקא בי"ז בתמוז עד ט"ב (איכ"ר עה"פ א, ג. ועד"ז בפע"ח וכו' במקומו. וראה פי' הבעש"ט (כתר ש"ט קרוב לסופו) שלפי שהיו בספק כו'). - והרי ענין החינוך הוא להעמיד על האמת והודאי.
בסגנון חז"ל
: במגילה (יג, ב) שאין ה' מכה אלא א"כ בורא רפואה תחלה.
אין . . תשב"ר
: שבת קיט, סע"ב. והפי' ההבל
שלהם
(ולא העשי' דהמחנכים ורבן). וה"ז חידוש גדול, ולכאורה לא מצינו דוגמתו בדיבורו של קטן, ושלא נצטווה עליו כלל (הל' ת"ת לאדה"ז בתחלתן), ואף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת הרצועה (תניא קו"א סד"ה להבין מ"ש בשער). ואף שי"ל שזהו פעולת התורה, הרי רק ע"י דיבור קטן בנ"י ה"ז תורה (ולא אמרינן בזה מעשה עץ שימש (חולין קכט, א) ויועיל באיזה אופן שיהי').
העולם מתקיים
: ראה קו"א (שם מזח"ב רנה, ב) שהמלאכים הם מעלים ההבל עד האצילות.
תשב"ר
: ראה לקו"א ואו"ת להה"מ (שהשנה שנת המאתיים להסתלקותו) תהלים סד"ה שיר גו' כחולמים. קהלת יעקב מערכת תינוקות.
לכל משך ימי חיי המחונך
: שגם מזה מוכח שנוגע גם לקטנות (וראה שו"ע או"ח סשמ"ג) וגם בנוגע ללימוד תורה (ראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א).
חנוך . . ממנה
: משלי כב, ו. ע"ד הקבלה ראה לקוטי לוי יצחק לזהר ויקרא ע' קצג.
כי ידעתיו . . משפט
: וירא (יח, יט) ובפרש"י שם. וראה אוה"ת שם.
ציון . . בצדקה
: ישעי' א, כז. וראה לקו"ת ואוה"ת (ר"פ דברים, ישעי' שם).
במשפט (עסק התורה)
: לקו"ת שם.
משפטיך . . מלך
: תהלים עב, א.
לא יהי' . . הוי'
: ראה (טו, ד). וראה רמב"ם סוף הל' מלכים: ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב כו'. וצע"ק בשבת (קנא, ב): שנאמר כי לא יחדל כו'.
ולא ילמדו . . גדולם
: ירמי' לא, לג. וראה ש' האמונה פט"ז ואילך.
ומלאה הארץ
: ישעי' יא, ט. וראה רמב"ם שם. אוה"ת עה"פ.
מים . . ארץ
: תהלים עב, ח.
מים עד ים
: להעיר מביאוה"ז (לזח"ג קעא, א) וסד"ה וישלח תרס"ו בפי' ים הקדמוני וים האחרון.