ב"ה
, ימי הסליחות, ה'תשל"א — ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים כו' מו"ה שלמה זלמן שי'
שלום וברכה!
לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לכ' ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
בכבוד ובברכה.
ת"ח על שימת לבבו לשלוח לי מהנכתב ונדפס על ידו. ובטח גם להבא ינהג במנהג טוב זה ות"ח למפרע.
בתמהון
גדול
קראתי השקו"ט במכ"ע וכו' איך "לתרץ" הנחיתה על הירח באופן שלא לערער האמונה והתורה וההתבוננות בשפלות האדם וכו' –
וכמובן מתחיל מ"הסתירה המפורשת" דמקרא מלא דיבר
הכתוב
: השמים שמים לה' והארץ נתן לבנ"א –
והרי כמה פי' ב"שמים" מתחיל מפי'
ב"עוף השמים"
ועד – האלקים בשמים ואתה על הארץ (קהלת ה, א). ולהעיר
מתפלת שלמה
שבאו שניהם יחד: בהעצר שמים ולא יהי' מטר גו' השמים מכון שבתך גו'.
[בכלל – מלכתחילה אין מקום לקושיא ויגיד עליו רעו:
הרים
הגבוהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים.
וכמה
כתובים כיו"ב].
"הקושיא"
מברכת קידוש הלבנה "וא"י לנגוע בך" –
ושוברה בצדה וקודם לה "הרי אני
רוקד כנגדך
וא"י (ע"י רקידה זו) לנגוע בך כך לא יוכלו כו'".
המובא
בחז"ל כדבר בלתי אפשרי "ע"מ שתעלה לרקיע" – הנה אפילו את"ל דנחיתה על הירח ה"ה, כיון
שנאמר
ויתן אותם אלקים ברקיע השמים (ועצ"ע בזה) – עדיפא הו"ל להקשות
מכו"כ
כתובים. (ולדוגמא איוב לח-לט. והרי באו בנבכי ים, יאורי מצרים – ה"ז פלג לשטף תעלה ע"י מעשה בנ"א וכו' וכו').
בנוגע לשפלות האדם וכיו"ב –
מתמי' ביותר אשר אף אחד מהמתרצים (שראיתי דבריהם בדפוס, או בכתב ובדבור) לא עמד ע"ז אשר בתור חידוש מדעי וכהוספה ב"הבנה מדעית של הבריאה" אין להשוות הנחיתה על הירח (שלא חוללה
כל
מהפכה מדעית
כלל
ואפילו לא חידוש
מפתיע
) לחדירה בתוך האטום שהביאה לערעור
ושלילת
כמה
מיסודי
המדע – ויש לה השלכות בנוגע לענין בחירה חפשית, נס וטבע וכו'.
ועד"ז
כו"כ
"חידושים" שלפני זה.
ועוד ועיקר אשר גם בזה עדיפי הול"ל דאפילו בנוגע לתורה עצמה ודיני' אמר ה' "נצחוני בני" ולא עוד אלא דקא חייך בעת אמירתו (ב"מ נט, ב).
ועל כל כגון דא אמר מורה הנבוכים בספרו יד החזקה ריש הל' ע"ז: בימי אנוש טעו בנה"א טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור כו'
האלוקים
ברא כוכבים אלו כו' וחלק להם כבוד כו' וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא כו'. ועיי"ש רפ"ב: ולא אחד מכל הנבראים מהן ואע"פ שהעובד יודע שה' הוא האלקים כו'. ומסיימים בטוב.
B"H, Days of Selichos, 5731.
Brooklyn, NY.
Havav"ch iy"a nu"n oseik b'tzt"z rav pe'alim etc. Shlomo Zalman
Shalom u'Vrachah!
As the new year approaches, which is coming upon us and all of Israel for good and blessing, I hereby express my blessing to you and all yours: may you be inscribed and sealed for a good and sweet year in both material and spiritual matters.
With honor and blessing.
I thank you for your attention in sending me what you have written and published. Surely you will continue this good practice in the future as well, retroactively included.
I read with great astonishment the discussion in Ma'ariv etc., about how to explain the moon landing in a way that does not undermine faith or Torah or reflection on human smallness etc.—and of course it begins with the apparent contradiction from the explicit verse: 'HaShamayim Shamayim LaHashem VeHaAretz Natan Livnei Adam' ("The heavens are the heavens of G‑d, but the earth He has given to mankind")—and there are many interpretations of 'heavens', starting from 'the birds of the heavens' up to 'G‑d is in heaven and you are on earth' (Kohelet 5:1). Note also Solomon's prayer where both appear together: 'When heaven is restrained and there is no rain...the heavens are Your dwelling place...' (I Kings 8). In general—from the outset there is no room for such a question; as his friend would say: 'The high mountains are for wild goats; rocks are a refuge for hyraxes.' And there are several such verses as well.
The question from the blessing of Kiddush Levanah—'I am unable to touch you'—is answered within itself; before it we say 'I dance against you,' and (through this dance) I am unable to touch you—so too they cannot etc. As brought by Chazal as something impossible unless one ascends to the firmament—even so, regarding landing on the moon itself—since it says 'And G‑d placed them in the firmament of the heavens' (and more on this)—it would be preferable to raise questions from other such verses. (For example Iyov 38–39. And they have gone into ocean depths, Nile rivers—He split a channel for flooding through human action etc.).
Regarding human smallness etc.—it is even more surprising that none of those offering explanations (whose words I have seen in print or writing or speech) addressed this point: that as a scientific innovation and an addition to scientific understanding of creation, landing on the moon—which did not cause any scientific revolution at all nor even a surprising novelty—cannot be compared to penetrating inside the atom which led to undermining and negating several foundations of science—and has implications regarding free choice, miracle versus nature etc.—and so too with other innovations before this. Even more so regarding Torah itself and its laws—the L‑rd said: "My children have defeated Me," and moreover He smiled when saying it (Bava Metzia 59b).
And regarding all such matters Maimonides writes in his Mishneh Torah at the beginning of Hilchos Avodah Zarah: "In the days of Enosh humanity made a great error...G‑d created these stars...and gave them honor...as time passed His glorious Name was forgotten..." See also Rambam Hilchos Teshuvah 2:2: "Not one among all created beings...even if one who worships knows that Hashem is G‑d..."
We conclude with good.
Summary
The Rebbe teaches that modern achievements like landing on the moon do not challenge Torah or faith; true challenges arise only when scientific discoveries affect foundational concepts like free will or nature. Faith remains unshaken by technological progress.