ב"ה, כ"ח טבת, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה אפרים אליעזר שי' הכהן[1]
שלום וברכה!
במענה למכתביו מאור ליום כ"ד טבת הוא יום ההילולא של רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, עם המוסגר בו, ומלמחרתו.
ת"ח על הבשו"ט מבריאות... ויהי רצון שגם בשאר הענינים אודותם כותב יבשר טוב בטוב הנראה והנגלה, ומתאים למרז"ל בהנוגע לחדש העשירי הוא חדש טבת עבורו מסגיר תרומת השנה חדש שהגוף נהנה מן הגוף, שצריך להיות מבואר גם ע"פ המדרש (הובא במאורי אור*): אחשורוש זה הקב"ה אחרית וראשית שלו, שמזה מובן שגוף, עצמות ומהות נהנה מן הגוף דאיש הישראלי (יעוין בס' תניא קדישא פרק מ"ט ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי כו', וענין הבחירה האמיתית ה"ה רק בזה שאינו כפוף לכל גדר והגבלה**, וכתוצאה מזה - גם בבני ישראל עליהם קאי אמיתת הענין, הן האדם הי' כאחד ממנו, עיין רמב"ם הל' תשובה פרק ה', לקו"ת לבעל ההילולא, אמור לח, ב), הנאה מן הגוף דוקא - ע"פ המבואר בתניא פרק ל"ו, ודוקא ע"י עניני הגוף מתקיים מה שנתאוה הקב"ה כו' שכל הנ"ל מוכרח להקדמה - שיהי' הגוף בריא ושלם, וכמבואר ברמב"ם הלכות דיעות ריש פרק ג' ופ"ד.
בכבוד ובברכה לבשו"ט בכל האמור - ובקשר ליום ההולדת - ולשנת הצלחה בגו"ר.
בהתמי' אהבה טבעית בש"ק?![2] - יל"פ כי ש"ק ענינו עונג בכל פרטיו (אפילו בשינה).
כשמן שמפעפע בכ"מ. שהוא היפך הטבעי שנקודתו דבר המתמיד, כי תענוג תמידי אינו תענוג. ועיין תניא פמ"ד: וכמו טבע כו' אעפ"כ אינן נק' וכו'. ובמכ' כ"ק מו"ח אדמו"ר בהוספה לקונטרס העבודה.
- 1 יאלעס, פילדלפיה.
- 2 במכתבו: דכירנא אשר במוצאי ש"ק אמור תש"ד כשנכנסתי לפני ולפנים בקודש, בעת שתיית התה (מסתמא היתה זאת ס"ר[3]), וספרתי בהתרגשות (כדרכי אז, בקטנותי) מישיבתנו יחד בשבת קודש, בשעת סעודת עת"ק, וממה שדברנו, ונפלטו מפי: שהרגשתי את האהבה הטבעית, ותומ"י השיב לי אדוננו הקדוש בלשון תימה: "אהבה טבעית בשבת קודש?! - אהבה מסותרת".
- 3 אולי פענוחו הוא סעודת רעים