ב"ה, ח' טבת, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מה' כסלו, שנתקבל ז"ע (שכנראה הלך בדואר רגיל), בו כותב אודות הרצון להתקשרות לכה"פ ע"י מכתב וכו'.
והנה ידוע שקישור של שנים מבני ישראל ה"ז מוסיף ביכולתם יותר מכפלים של אפשרית של כל אחד, וכידוע מרז"ל בזה (סוטה לד, א), ואמיתית ההתקשרות היא של הנשמות, וכמבואר במ"ש רבנו הזקן בספר התניא שלו פרק ל"ב, ובענינים דתומ"צ, שתורתנו תורה אחת וענינה וענין המצות הוא להמשיך שיהי' ה' אחד ושמו אחד, גם בארץ, בעניני ארץ, עיין אגה"ק לרבנו הזקן ס' ט', ובזה הרי המקום אינו מפסיק, כוונתי בזה, שכאשר ההתקשרות תתבטא בהוספה בעניני תורה ומצות בכלל ובהמאור שבהם שנתגלה בדורותינו אלה ע"י תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי', ה"ז התקשרות אמיתית, ופשיטא אשר ההוספה בתומ"צ מוסיפה בברכות השי"ת בהמצטרך לאדם וב"ב הן בגשמיות והן ברוחניות, ובפרט באיש משרת בקדש וכאומנות השו"ב שדורשת יראת שמים ביותר וביותר, כמבואר בכ"מ ומהם לאדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצ"צ, כמבואר בשו"ע ושו"ת שלהם, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
בטח יודע משלשת השיעורים בחומש תהלים ותניא הידועים, אשר שמענו כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר שוים הם לכל נפש וסגולה לכו"כ ענינים.