ב"ה, כ"ד כסלו, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מח"י כסלו, ערב יום הבהיר י"ט כסלו ראש השנה ללימוד החסידות ודרכי החסידות כהודעת רבותינו נשיאינו - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ותקותי שהשתתף בהתועדות דיום זה, והרי עת רצון הוא אז להתעוררות ולהחליט בעניני תורה ומצות, שהרי אכל בי עשרה שכינתא שריא ובמילא תוספת בסיוע ישנה אז.
ובמ"ש שכשמגיע בלימוד תורת החסידות למילות קבלה, נתעורר אצלו הספק, מה אני ומה אני וכו'.
והנה פשיטא אשר מאז שאמר הקב"ה וירד ה' על הר סיני וגו' וידבר וגו' אנכי, ופירשוה רז"ל א'נא נ'פשי כ'תבית י'הבית, שהתוכן הוא שהקב"ה הכתיב עצמו בתורתו ובלימוד התורה איזה ענין שיהי' לוקחים אותו, וה"ה בהנוגע לקיום המצות, וכמפורש בזהר הק' הובא בספר תניא קדישא פרק מ"ז, הרי לא רק שניתנה היכולת לבטל הטענה, מה אני, אלא שגם מוכרח לבטל אותה, ואף שבדורות הקדמונים לימוד פנימיות התורה הי' זה ענין ליחידי סגולה, הנה לא כדורות ההם דורותנו אלה, וכמבואר בארוכה באגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כ"ו ומבואר בארוכה יותר בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר - זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ומובן הדבר עוד ביתר שאת ע"פ המשל מרבנו הזקן שאמרו להרה"ג הרה"ח הרה"צ וכו' הר"פ מקאריץ (נדפס בהתמים), המשל מאבן הטובה שבכתר מלך גדול, עיי"ש בכל הנ"ל, ותקותי שע"י כל זה - עוד ירבה בהתמדה ושקידה בלימוד החסידות ובהליכה בהדרכותי'.
ובמ"ש שגונב מזמנו בשביל הנ"ל, גם על זה יש להמליץ הכתוב אשר בלא תגנוב טעם מפסיק תחת התיבה לא, כי גניבה דאורייתא - מותרת היא (זהר יתרו צג, ב).
כשיודיע שמות בניו בצירוף שם אמם, שי', יזכירום על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך להם.
בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחנוכה מאיר ושמח,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
לאחר זמן: תוספתא ב"ק פ"ז ג. ש"ך חו"מ רצב, סקל"ה. מיל"ש משלי.