ב"ה, יו"ד מ"ח, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מעש"ק, בו שואל בהמשך למ"ש רבנו הזקן באגה"ת אודות נתינת צדקה במקום תענית, - אם גם תענית דבור מועיל להחליף.
ומובן מכל הצעת הדברים באגה"ת, שבנדו"ד אין זה כן, וראה ג"כ אגה"ת שם פרק ג' ומכ"ש הפוסקים ליתן בעל כל יום תענית וכו', וענין דתענית דבור וכיו"ב, ענין בפ"ע הוא ובמקרים מסויימים (ועיין ג"כ ספר התולדות מהר"ש עמוד ע"ב בסופו), אבל אינו מחליף תעניות האמורות.
בשאלתו אודות המנהג וכו' שהיו נותנים מטבעות[1] וכו', צ"ע למאי נפק"מ בעניניו הוא, והרי ידוע מאמר רז"ל שלא ברא הקב"ה דבר אחד בעולמו לבטלה, שזהו ג"כ הוראה בעינני האדם שכל המחשבות דבורים ומעשים שלו צריכים להיות שלא לבטלה כי אם לתכלית ומטרה, והתכלית והמטרה היא כפסק המשנה, אני נבראתי לשמש את קוני, שמובן זה ג"כ מרמב"ם וטור ושו"ע או"ח סי' רל"א שצ"ל בכל דרכיך דעהו, וביאור עינן שאלתו האמורה צע"ג מהי הפעולה בזה, בכל זה כדי שלא יאמרו כו' - אפשר לומר שגמרא מפורשת הוא (ב"ב ט"ו סוף ע"ב).
רצוני לקוות שמוסיף הוא מזמן לזמן לא רק בלימוד הנגלה דתורה אלא גם בתורת החסידות, שהרי זה דין מפורש דמעלין בקדש.