ב"ה, י"א תמוז, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ג הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס מוהרש"י שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתביו ממוצש"ק פ' בלק והקודמו, ויהי רצון שיבשר טוב בכל הענינים אודותם כותב.
ובפרט שמסוגלים ימים אלו לבשו"ט בהנ"ל, שהרי הם ימי הגאולה י"ב וי"ג תמוז, גאולת נשיאנו, ובאופן נס גלוי שלמעלה מן הטבע לגמרי, וגופא בתר רישא אזיל, והרי בכל שנה ושנה נעשים הענינים, ההמשכות וההשפעות מעין וכמו שהי' בפעם הראשונה, וכרמז הידוע במ"ש: והימים האלה (כשהם) נזכרים (כדבעי) ונעשים - ההמשכות וההשפעות.
בברכה לבשו"ט ולחג הגאולה בהצלחה,
מ. שניאורסאהן
במש"כ (בכתבא תליתאי) ע"ד מצבו הדחוק של... משתדל הנני בזה (בהיותו יוצא מן הכלל). ואף שקשה הדבר, בכ"ז ליפטר בל"כ א"א[2].
ז"ע נתקבל הס' לאור ההלכה. ולאות הכרת תודה ולחביבותא דענינא ציינתי - למטה - ב' ג' הערות בחפזי. סיפורי חסידים ח"ב - לע"ע לא נתקבל.
ת"ח על כתבו ע"ד דברי ב. מארק שי'[3]. ובטח נודע בנתים - שהנ"ל כבר התקשר עם הר"פ שי' אלטהויז בנדו"ז...
הערות.
המלחמה, עי"א. או"ת במלחמת הרשות. דעת הרמב"ם: מדמשווה לקרבנות וכו' ולא מחלק בין בית ראשון לשני - משמע דס"ל דאין הכרח באו"ת כ"א " בעצת... כה"ג". ומש"נ ושאל לו - סיפור דברים הוא איך יחליט הכהן את עצתו. והכריחתו לרמב"ם לפרש כן - המציאות דבבית שני מצינו ג"כ מלחמת רשות.
דרך אגב: הרמב"ם הנ"ל אינו סוף שורש יד, כ"א התחלת סהמ"צ, וכדברי הרמב"ם: ועתה אתחיל כו'. והמדפיסים לא דייקו בחלוקת הפסקות וכותרת העמודים.
עקי"ז. בהערה. ודאי ידוע שמכבר הגיב ע"ז הרב כהנא שי' ובדפוס. ולפלא קצת שאין מוזכר עד"ז. והעיקר - ע"ד דברי הנ"ל בשם כו"כ להפריך כל ענין המכירה. וכת"ר הביאם בדרך מעבר לחוד.
עש"ב ואילך. באחת ההתועדויות דובר בארוכה מעין זה בטעם פלוגתת ב"ש וב"ה בר"ה לאילנות. ובהוספת נקודה עיקרית, שבכ"ז לא בכל דיני התורה נחלקו ב"ש וב"ה, אף שבכ"ד ישנו כח ופועל - כי אין מקום לסברא שהבכח מספיק, אלא בדינים ע"ד ענינים שבכח (מה שבעתיד) חלק מהם, וכמו ר"ה, הכשר טומאה וכו'. וכן נס (וכמו בנ"ח) - שהוא משנה וכולל בתוכו גם העתיד, וכדמוכח מהוכחת הש"ס (שבת צז, א) דמרובה מדה טובה כו' ושנס בתוך נס הי'. - ועפ"ז מבואר ג"כ מה שבכלל הובא שם המאמר דנס בתוך נס.