ב"ה, י"ד סיון, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ח אייר, בו כותב אודות הצעת נכבדות עבור בנו... שי'.
ומובן ופשוט אשר תנאי שא"א בלא"ה הוא ענין השייטל, כי פשוט שאינו דומה הזקנות ואלו שבאו ממדינתו לפנים, לזוג צעיר המתחילים עתה לבנות בית בישראל ובכפר חב"ד מיסודו והנהלתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואין זה רק ענין פרטי, אלא גם ענין כללי וגדר וזכות הרבים. לאידך גיסא, אין בהנ"ל כוונתי שמוכרח לדבר עד"ז ברעש וברוגז ובתור פקודה וציווי, כי העיקר הוא בהנוגע לפועל ושיהיו בטוחים עד"ז קודם החופה, וכפי שמתארים את מהותה של המדוברת, ואיך שקבלה עלי' הנהגת ביה"ס בית יעקב, וכנראה נשמעת להוראת המנהל דשם שבטח גם הוא יסייע בתעמולה בהנ"ל, בטוחני שיעלה בידם להתדבר ע"ד הנ"ל. ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אלי' אין נפק"מ באיזה אופן תכסה ראשה כיון שבכ"א יהי' הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וק"ל. ובאם יסודר הנ"ל, שהיא טובתם האמיתית של שניהם והמשפחות, נכונה ההצעה ויהי' בשעה טובה ומוצלחת.
יש מקום לומר שמי שהוא יטעון ע"ד הנהגת האמהות שלא דוקא בשייטל, אבל כבר מלתם אמורה [בהקדם הידוע בחסידות, אשר כל היפך הברכות שבתורה, באמת ברכות הם (עיין לקו"ת פ' בחקותי)] שה"ז מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה וכו' וכו' להוסיף עלי' בשמירת התורה והמצוה, וק"ל.
בברכה לבשו"ט בהאמור ומבריאותו הוא ופרנסתו,
מ. שניאורסאהן