ב"ה, אדר"ח אייר, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו - מבלי הוראת זמן הכתיבה - בו כותב סברא לנסוע לעבר לים בהנוגע לעניני שידוך וכו'.
והנה לדעתי, וכמדומה כבר אמרתי לו זה בפירוש, המניעה לשידוכים הוא - וויילע קלייבסט איבער ובענינים שאינם נוגעים כלל וכלל, ונוסף על זה, היראה להחליט ולגמור, שהרי לאחרי כך איז דאך די זאך אפגעטאן, ועפ"י זה אינו מובן מה יועיל אם יהיה במדינה אחרת. ולו היה מחליט אחת ולתמיד, שאין שלימות בעולם בעזרת נשים כמו שאין שלימות בעזרת אנשים, כי רק הבורא הוא השלם, ולכן צריך להתענין בהענינים העיקרים ואין לשים לב לטפל דטפל, כבר מכבר היה גומר ענין שידוך. ואף שצודק בטענתו שלא במקומו עתה מקום מוכשר הוא למצוא, אבל כמה שבועות נמצא... ולא החליט ולדעתי הוא מפני הנ"ל.
ובהנוגע לפועל, באם שיחליט לנסוע מעבר לים, ה"ז יפעול תומ"י היסח הדעת שלו מכל ההצעות שבארצוה"ב, שמובן שזהו היפך הכוונה לגמרי, וכיון שמתקרבים ימי החופש יש לנצלם ככל הדרוש, ז.א. אשר ההכנות וידיעות שאפשר לעשותם ע"י אחרים, יעשה עתה וע"י הורים וקרובים וידידים וכו', וכשיבוא לכאן.. יחליט בהתאם לזה ע"פ הנ"ל, והשי"ת ינחהו בטוב לפניו באמת בגו"ר גם יחד.
מובן שכל הנ"ל הוא בהנוגע לדרכי הטבע, אבל מוכרח לכל לראש הוספה בעניני תורה ומצות שהרי סו"ס אמר קרא ומה' אשה משכלת.
בברכת הצלחה בהנ"ל.