ב"ה, ב' אלול, תשט"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה משה שי' הכהן
שלום וברכה!
מאשר הנני בת"ח קבלת הספר שארית ישראל - ליקוט מדברי גדולי ישראל בתורה וחסידות - שהו"ל.
דבר בעתו, כי אם בכל התקופות היו דברי רבותינו מאורי ישראל כמים קרים על נפש עיפה.
נפש כל איש הישראלי העיפה מתלאות הגלות, מההסתר וההעלם אשר אותותנו לא ראינו.
עאכו"כ בדורנו ובתקופתנו, אשר מקוצר רוח ומעבודה קשה שהגוף והחומר מעביד את הנשמה והרוח אין נשמע ככל הדרוש וגם מוכרח קול הקורא: לאלתר לתשובה ולתורה ולמצותי'.
וגדל חושך הגלות ונכפל עד אשר ישנם שמים חשך לאור ואור לחושך, ורק הוראות עיני העדה אשר בכל דור ודור, הם גדולי ישראל ביראת ה' ובתורתו מאירות את חשכת ליל הגלות, להורותנו הדרך בה נלך, את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה.
ובהתגבר חשך הגלות והחומר ובחמלת ה' על עמו ישראל חשף ה' את זרוע קדשו ויאר לנו -
ע"י מורנו הבעש"ט ותלמידיו הק' ע"י אדמו"ר הזקן (בעל התניא והשו"ע) וכו'
- את תורת החסידות ועניני', המעוררת את הרגש האלקי בלב ישראל וביחוד חסידות חב"ד המורה דרך לכאו"א אשר יוכל לפום שיעורא דילי' לגשת אל הקדש לעבוד את ה' במוחו ולבו, ועוד יותר מזה - לעבדו באופן דבכל דרכיך דעהו ומתוך שמחה.
שלכן דרישת השעה היא לפרסם תורה זו אמרותי' ופתגמי' בחוגים הכי רחבים ויגיעו הדברים גם אל אלו אשר, לע"ע, עדיין לא זכו ליהנות ממאורות הללו.
ללקוט פנינים מים החסידות, אשר ילהיבו נר ה' נשמת אדם שבכל אחד ואחת מבני ישראל עד שיעשה הנר לאבוקה מאירה את חייו, גם את חייו היום יומים וחלקו בעולם.
ויקיימו בפועל את המרומז בפרשת שבוע זה:
שופטים (הפסק וההחלטה) ושוטרים (קיום ההחלטה - ע"י גערה במבין והכות כסיל זה יצה"ר) תתן לך בכל שעריך עינים אזנים אף פה (ס' יצירה פ"ד. וראה של"ה ס"פ שופטים). - של העיר קטנה זו הגוף, ושפטו את העם אלו האברים (נדרים לב, ע"ב) משפט צדק (קשוט - אין אמת אלא תורה) לא תטה משפט (עצמו ע"י אשר) לא תכיר פנים (של עצמו ע"י אשר) ולא תקח שחד (דאהבת עצמו, אשר על כל פשעים תכסה. ואז) תחי' וירשת את הארץ אשר ה"א נותן לך.
חלקו בעולם, שישחררנו מחושך הגלות יאיר ויזכך אותו עד אשר קדוש יהי' גם אוירא ואפילו גושא.
ועי"ז גאולת חלקו הוא, יקדים הגאולה השלימה, גאולת כל אחב"י כפשוטה גאולה האמיתית לירש את הארץ אשר ה"א נותן ע"י משיח צדקנו.
בברכת כתיבה וחתימה טובה.
מו"ה משה: גורדון, ברוקלין.
B"H, 2 Elul, 5716, Brooklyn.
Harav vavac"h iy"a nu"n etc. Moshe HaKohen
Shalom u'Vrachah!
I acknowledge with thanks the receipt of the book 'She'erit Yisrael'—a collection from the words of the greats of Israel in Torah and Chassidus—which you published. It is timely, for if in all periods the words of our Rebbes, luminaries of Israel, were like cold water on a weary soul—the soul of every Jew exhausted by the travails of exile, from concealment and obscurity where we do not see our signs—how much more so in our generation and era. Now, due to shortness of spirit and hard labor where the body and materiality enslave the soul and spirit so that their voice is not heard as needed, there is a necessity for a call: Immediately to teshuvah, Torah, and mitzvos.
The darkness of exile has grown and doubled to the point that some call darkness light and light darkness. Only the guidance from 'the eyes of the congregation' in every generation—those great in fear of G‑d and His Torah—illuminate the darkness of exile's night to show us which path to take, what actions to do or avoid.
As exile's darkness and materiality intensify, in His compassion for His people Israel, G‑d revealed His holy arm and illuminated us—through our teacher the Baal Shem Tov and his holy students, through Admor Hazaken (author of Tanya and Shulchan Aruch), etc.—with the teachings of Chassidus and its concepts. These awaken G‑dly feeling in Jewish hearts; especially Chabad Chassidus shows each person how they can approach holiness according to their own measure—to serve G‑d with mind and heart, even more so to serve Him in all your ways with joy.
Therefore, it is imperative now to publicize this Torah—its sayings and aphorisms—in ever-wider circles so that even those who have not yet merited to benefit from these lights will receive them. To collect pearls from Chassidus that will ignite 'the candle of G‑d is man's soul' within every Jew until this candle becomes a torch illuminating their life—even their daily life and their portion in this world.
They will thus fulfill what is alluded to in this week's parsha: Shoftim (decision/judgment) and shotrim (enforcement—by rebuking one's understanding or striking one's foolish inclination) you shall appoint at all your gates: eyes, ears—even mouth (Sefer Yetzirah ch. 4; see Shlah end Shoftim)—of this small city: the body. The organs judge the people (Nedarim 32b) with righteous judgment ('measure yourself'—there is no truth but Torah). Do not pervert judgment (of oneself by...), do not recognize faces (of oneself by...), do not take bribes (self-love covers all faults). Then you will live and inherit the land which Hashem your G‑d gives you—your portion in this world—which will be freed from exile's darkness; it will shine and be refined until even its air—and even its matter—is holy.
Through this personal redemption comes closer the complete redemption—the true redemption for all Jews literally—to inherit the land which Hashem your G‑d gives through Moshiach Tzidkeinu.
With blessings for a good inscription and sealing.
Summary
The Rebbe teaches that spreading Chassidus brings light into exile's darkness. By sharing these teachings widely—even with those unfamiliar—we ignite every Jew's soul, refine our world, and hasten both personal growth and collective redemption.