ב"ה, ו' שבט, תשט"ז
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה יצחק שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו ממוצש"ק עם הפ"נ המוסגר בו, שיקרא בעת רצון על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ויה"ר שתצליח השתדלותו בכל הענינים אודותם כותב ויבשר טוב בזה.
ובמה שהעיר בתניא פרק ז' בענין עליית הניצוצות, דכתיב שם דאין עולים משם עד כי יבוא יומם וכו'[2], וקשה לו, דהרי גיהנם מזכך ומצרף.
הענין כפשוטו הוא, שהגיהנם מזכך את נפש האדם ומהענינים בלתי טובים המלפפים אותו והכתמים, אבל אינו מעלה ענינים אלו. וכמובן ג"כ מזה ששעבוד מלכיות הוא חילוף ענין הגיהנם[3], וכדאי' במדרש, אשר ע"י שעבוד זה מעשי האדם נעשים טובים, אבל לא שמהפכים ומעלים ענינים דג' קליפות הטמאות לגמרי.
במ"ש אודות ענין אריכות התפלה[4], הנה ח"ו, אין כאן שום קפידא כלל וכלל. ויה"ר שיתקבלו תפלותיו על עצמו ועל מושפעיו, ובפרט ע"י האריכות. וכידוע סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר מהר"י סלנטר שאל את כ"ק אדמו"ר מוהר"ש, מפני מה מאריכים כ"כ החסידים בתפלה, וענהו, אשר ידועה הפלוגתא אם תפלה עושה מחצה או כולה[5], ולכן מאריכים בכדי שגם מחצה יספיק*.
בודאי יתועדו ביום ההילולא באופן המתאים ויהי רצון שיהי' בהצלחה.
בברכה,
מ. שניאורסאהן
*) ובדא"פ יל"פ: ע"י האריכות מגיע במדרי' עליונה יותר, ורגלי מדרי' עליונה הם כנגד כל המדרי' שלמטה הימנה (תניא ספי"ג). ומחצה הנ"ל - הוא ע"ד הל' דא"א וע"ק הם מחצה התחתון והעליון דכתר. ואין להקשות מתפלה קצרה דוקא דכה"ג[6], כי הוא ע"ד הנקודה דיו"ד או קוש"י[7]. - וראה ויק"ר פ"י, ה. ברכות לב, ב. שם לד, א.