ב"ה, ג' כסלו, תשט"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
כתבו משילהי תשרי בעתו הגיע לידי. והנה אפילו את"ל שצדק בכל הענינים שכותב אודותם וגם בביאורם, הפועל יוצא והמסקנא שבמכתבו שהוא נמיכת רוח וענין ורגש של יאוש מושללת ומופרכת לגמרי.
ובפרט שגם הנ"ל אינו נכון, וע"ד המבואר, שהאמת הי' כדבריו אם היתה נפש אחת היא המתפללת וכו', וראה ג"כ אגה"ק סוף סי' כ"ה, תו"א ד"ה שיר המעלות וגו', ובכמה מקומות, שע"פ מ"ש בכל הנ"ל פשוט שאדרבה הענינים ומצב הרוח שכותב אודותם ביכולתם לעורר התעוררות רבה ועצומה, אלא שמובן שגם לזה צריך סייעתא דשמיא ועוד יותר מבכמה ענינים.
והרי העצה לזה - בנתינת צדקה להזולת פירוש לקרבם יותר לתורה ומצותי' ולפנימיות התורה, שאז מקרבים מלמע' גם אותו.
והבלבולים והשקו"ט בזה גרעון בתורה ומצות ולא רק אבוד זמן ללא תועלת כו', ואדרבה עוד היזק יש בדבר.
ויכריח את עצמו לשמור סדרי הישיבה ולהשפיע גם על כל חבריו בזה, ע"י דבורו ועוד יותר ע"י שיהי' דוגמא חי' איך שצריך להיות הנהגת תמים ויוסיף אומץ גם בקרבת הזולת.
וכשיבוא היצר הרע עוד הפעם בהצעה להכנס בשקו"ט ובטו"מ, הנה לא יכנס בכל זה, ויבאר לו שהוא עבד, ואפילו עבד כנעני ח"ו שבהפקירא ניחא לי' מצד עצמו, הנה אין לו רגע פנוי' לעניניו מלבד עבודת האדון, ואינו רשאי לבטל זמנו אפילו בשביל שקו"ט בהנוגע לעבודתו בעבודת האדון.
במה ששואל פרטים איך יסדר לימודיו וזמניהם - נמצא הוא בישיבת תו"ת, וזה צ"ל לא רק מציאות בגשם ובמקום גשמי, אלא שצ"ל נמצא שם גם בעניניו, היינו פשוט אז מ'דארף פאלגען און טאן ווי עס קומט אויס בא דעם הר"מ והמשפיע של הישיבה.
בברכה לבשו"ט בכל האמור, וכבר ידוע פסק רז"ל כל דפשיט מעלי טפי.
B"H, 3 Kislev, 5716. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
Your letter from the end of Tishrei arrived in due time.
Even if we assume that you are correct in all the matters you write about and in your explanations, the outcome and conclusion of your letter—namely, a feeling of low spirits and despair—is entirely rejected and unfounded.
Especially since what you wrote is not even correct, as explained elsewhere: the truth would be as you say only if there were a single soul praying, etc. See also Iggeres HaKodesh at the end of section 25, Torah Or on "Shir HaMa'alos," and in many places. Based on all this, it is clear that on the contrary—the matters and state of mind you describe can actually arouse great and powerful inspiration. Of course, this too requires special help from Heaven—even more than other matters.
The advice for this is to give tzedakah to others—that is, to bring them closer to Torah and its mitzvos and to the inner dimension of Torah. Then he too will be drawn closer from Above. Debating or being confused about this is not just a waste of time without benefit; on the contrary—it is actually harmful.
He should force himself to keep the yeshivah schedule and influence all his friends in this as well—through his words but even more by being a living example of how a Tamim should behave—and he should strengthen himself further in bringing others close.
When the yetzer hara comes again with suggestions to get involved in debates or doubts about good deeds, he should not enter into any of this. He should explain to it that he is a servant—even an eved Canaani (G‑d forbid), who by nature prefers lawlessness—still has no free moment for his own matters except for serving his master. He is not allowed to waste time even for debates related to his service of his master.
Regarding your question about how to arrange your studies and their times—you are in Tomchei Temimim yeshivah. This must be not only physically but also spiritually; meaning simply that one must follow and act as directed by the mashpia and ram (teacher) of the yeshivah.
Blessings for good news in all mentioned above. It is already known from our Sages: "Whatever is more straightforward is better."
Summary
The Rebbe teaches that despair has no place—even if self-criticism seems justified. Instead, channel such feelings into positive action by helping others and following guidance with steadfastness; clarity and blessing come through straightforward commitment.