ב"ה, ב' תמוז, תשט"ו
ברוקלין.
ברכה ושלום!
במענה על מכתבה - שנתאחר בדרך הילוכו -
א) במה שכותבת עוד הפעם הספיקות שיש לה אם מתאימה היא לתפקידה ודרישת המפעלים וכו'.
הנה כבר גליתי דעתי בכגון דא לכמה מהשואלים הן מאנ"ש והן שלא מאנ"ש, וכתבתי גם לה במיוחד באחד ממכתבי הקודמים, אשר על שכם כל אחד ואחת שנשארו כאודים מוצלים מאש לאחר התקופה הנוראה של הגזירות בדורנו, מוטלת העבודה למלאות גם כן תפקיד אחינו ואחיותינו שנהרגו על קדוש השם, וכיון שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כחנו, היינו הכח של כל אחד ואחת, ודאי הדבר שניתנו מראש הכחות והאפשריות, ואין הדבר תלוי אלא ברצון, ובפרט כשנמצאים כבר במקצוע עבודה מיוחד ורואים הצלחה, ומובן ופשוט שאין זה אומר שהמדובר מנצל את כל כחותיו ואין זה אומר אפילו שהוציא את הכחות שלו מן ההעלם אל הגילוי, כי הרי בחירה חפשית לבן ובת הישראלי, ואף שבקשתו של הקב"ה לאחר שאומר ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב וגו' ובחרת בחיים דוקא, הרי ביחד עם ההדגשה בחיים מדגישים גם כן ובחרת, ולכן לפעמים תכופות רואים אשר העובד הי' יכול לעבוד במדה גדולה יותר, ובמילא גם להצליח במדה רבה יותר, אלא שאין מנצל כחותיו מסיבות שונות ומשונות, אבל כיון שהיכולת נתונה הרי אין הדבר תלוי אלא ברצונו.
ב) מובן ופשוט אשר כל מחנך ומורה, ובכלל כל עסקן צבורי עליו לדעת, אשר מעיקרי עבודתו הוא להעמיד עוזרים ומסייעים בעבודתו מבין מחונכיו ומושפעיו, כי העבודה עם כל אחד ואחת בפרט רבה מכדי יכולת איש אחד, משא"כ כשביחד עם עבודתו משתדל לחנך המוכשרים לזה ממושפעיו למלאות חלק מתפקידו הוא, והנמשל בהנוגע לעבודתה עם המושפעות שלה מובן.
ג) מובן ג"כ אשר התכנית שכותבת שתבקר עם החניכות שלה במוסד מפלגתי אשר כמה מעניניו הם היפך הוראת תורת החסידות, ואפילו תורה סתם (וכמו ענין התערובות דנערים ונערות, ועוד כמה ענינים שאינם בגלוי כל כך, אבל עיקרים), הנה עלול להביא היזק בענינים עיקרים אפילו אם יש לקוות שתביא תועלת בענינים טפלים לגבי עיקרים הנ"ל, והרי אי אפשר לבאר להחניכות שבבואן למקום פלוני תתבוננה רק בחלק ובענין פלוני ולהשאר לא ישימו לב או שגם ישללו כמה ענינים אחרים.
ד) ובכלל אינני רואה צורך כל כך לבקר דוקא במוסד, והענינים שכותבת הרי יש למצוא אותם גם במוסדות חרדים יותר, או לערוך דוגמא בעצמה מבלי לבקר מוסדות המפוקפקים.
ה) בהמשך להנ"ל נעם לי לקרות במכתבה אשר אחדות מהנערות נתעורר בהן חשק לעבודת הדרכה וחינוך בין הנוער ד... ובודאי תפתח בהן תנועה זו, ויש לקוות שלאחרי משך זמן לא ארוך תסתגלנה להעבודה ותצליחנה בה.
ו) בודאי למותר לעוררה על הנחיצות הכי גדולה, שיש לנצל את ימי החופש מביקור בבית הספר, על ידי תכנית מתאימה בשביל הנערות לשבועות אלו, אשר אפשר לנהל כמה פעולות תחת כפת השמים, ובודאי ישנו כבר נסיון בזה משנים שעברו, ובנקל יותר לדעת מה שחסרו אז ולהוסיף עליהן, ויצליחה השי"ת לבשר טוב בכל זה ובהעיקר אשר מתמסרת היא לעבודת החנוך על טהרת הקדש בכרם חב"ד.
המחכה לבשו"ט,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
B"H, 2nd of Tammuz, 5715. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter—which was delayed in its arrival—
a) Regarding what you write once again about your doubts as to whether you are suited for your role and the demands of the institutions, etc.: I have already expressed my opinion on such matters to several who have asked—both from Anash and not from Anash—and I also wrote to you specifically in one of my previous letters: Upon the shoulders of every single one who remained as embers saved from the fire after the terrible period of decrees in our generation lies the task to also fulfill the role of our brothers and sisters who were killed al kiddush Hashem. And since the Holy One, blessed be He, only asks according to our strength—that is, each person's individual strength—it is certain that all the necessary strengths and opportunities were given from the outset. The matter depends only on one's will. Especially when one is already in a special field of work and sees success, it is clear and obvious that this does not mean that all one's strengths are being utilized; it does not even mean that one's strengths have been brought from potential into actuality. For free choice is given to every Jewish man and woman. Even though G‑d's request—after He says 'See, I have set before you life and good...and you shall choose life'—emphasizes both life and choosing. Therefore, we often see that a worker could work at a much greater level—and thus succeed much more—but does not utilize their abilities for various reasons. However, since the ability is given, it depends only on their will.
b) It is clear and obvious that every educator and teacher—and indeed every communal activist—must know that a primary part of their work is to establish helpers and assistants among their students and those they influence. For working with each individual in detail is too much for one person alone; but when together with their own work they strive to educate those among their students who are fit for this to fulfill part of their own role—the lesson regarding your work with your students is clear.
c) It is also clear that your plan to visit with your students an institution affiliated with a party whose activities are contrary to Chassidic teachings—and even Torah in general (such as mixed gatherings of boys and girls, among other matters which may not be so openly apparent but are fundamental)—may cause harm in essential matters even if there is hope it will benefit secondary matters compared to these fundamentals. It is impossible to explain to your students that upon entering such a place they should focus only on certain aspects while ignoring or rejecting other things present there.
d) In general, I do not see such a need specifically to visit this institution; what you seek can be found also in more religious institutions or by creating an example yourself without visiting questionable places.
e) Further to the above, I was pleased to read in your letter that some of the girls have developed an interest in guidance and education work among youth in D... Certainly you will nurture this movement within them, and it can be hoped that after not too long they will adapt to this work and succeed at it.
f) Surely it goes without saying how important it is to utilize vacation days from school by organizing an appropriate program for these girls during these weeks—many activities can be run outdoors under the open sky. There must already be experience from previous years making it easier now to know what was lacking then so as to add improvements. May Hashem grant you success with good news in all this—and especially as you devote yourself to pure education within Keren Chabad.
Awaiting good news,
On behalf of His Honor the Rebbe shlita,
Secretary
Summary
The Rebbe teaches that survivors bear extra responsibility for Jewish continuity. Educators should empower others, avoid compromising environments, maximize their unique strengths, and dedicate themselves fully to pure Torah education.