ב"ה, ד' אייר, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחרי הפסק הארוך עוה"פ, הנה סו"ס נתקבל מכתבו מספירת מלכות שבגבורה, ויה"ר שישתמש ג"כ בספירת הנצח, היינו לנצח ההעלמות וההסתרים המונעים בעבודת האדם לבוראו ולנצח ג"כ הסיבות שמונעים אותו מלכתוב מכתבים מפורטים ומבשרים טוב הן בגשמיות והן ברוחניות.
נהניתי ממ"ש אודות עריכת הסדרים בבית הכנסת ושלכל קערה היתה מצה שמורה, ובודאי ע"פ המבואר בחסידות שההמשכה מכל מועד ורגל צ"ל נרגשת פעולתה עד החג הבא, משתדל לחזק הצנור והכלים דרך בם תומשך ההתעוררות מליל שימורים על כל השנה.
כמדומה שכבר עוררתי אותו פעם על התועלת באם ירשום את נאומיו בעניני התעוררות לתומ"צ ויר"ש שאז הרי י[וכ]לו להשתמש בזה גם אחרים, משא"כ כשנשארים דברים שבע"פ.
נהניתי ממ"ש אשר אפשר שבשנה זו יזמינו אותו ג"כ למחנה ... וכדאשתקד, ולדעתי אין כדאי לסמוך על מה ש"אפשר" אלא להשתדל באופן דיפלומטי, אבל שתבוא הזמנה זו לפועל. וחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם, ובפרט שהמדובר אודות הנוער שעדיין המו"מ שלהם בעניני מסחר, פרנסה כו' וכו' במדה קלושה או שלא התחילו לגמרי.
בקשר עם חג הפסח נשלח ג"כ מכתב למרת ... תי' על ידו, ובטח אם נצרכה הנ"ל להסברה ימצא האותיות המתאימות לזה, ובמילא תהי' לו עוד הזדמנות לעוררה למה שנאמר, ומה שהדגיש הבעש"ט עבדו את ה' בשמחה, שכל הכתוב בזה הוא בדיוק, היינו שצריכה להיות עבודת ה' וצריכה להיות ג"כ בשמחה, ובפרט שרואים במוחש שעי"ז מבטלים ומתבטלים מעצמם כמה העלמות ומניעות בלתי רצויים.
בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל.
B"H, 4 Iyar, 5715. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
After the long interruption once again, finally your letter was received from the Sefirah of Malchus Sheb'Gevurah. May it be His will that you also use the Sefirah of Netzach—that is, to overcome the concealments and obstacles that prevent a person in his service to his Creator, and also to overcome the reasons that prevent you from writing detailed letters and sharing good news both materially and spiritually.
I enjoyed what you wrote about organizing the seders in the synagogue and that each seder plate had shmurah matzah. Certainly, as explained in Chassidus, the influence from every festival must be felt until the next one; therefore, you should strive to strengthen the channel and vessels through which the inspiration from Leil Shimurim (the night of protection) will be drawn for the entire year.
I believe I have already mentioned to you once about the benefit if you would write down your talks on awakening others toward Torah and mitzvos observance and fear of Heaven. In this way, others can also make use of them—unlike when they remain only spoken words.
I was pleased by what you wrote that perhaps this year you will also be invited to camp ... as last year. In my opinion, it is not worthwhile to rely on "perhaps," but rather to work diplomatically so that this invitation actually materializes. There is a strong presumption that outreach efforts do not return empty-handed—especially since we are speaking about youth whose involvement in business or livelihood matters is still minimal or has not begun at all.
In connection with Pesach, a letter was also sent via you to Mrs. ... May she live; surely if she needs an explanation, you will find suitable words for this. Thus you will have another opportunity to inspire her regarding what is said—and what the Baal Shem Tov emphasized: Serve Hashem with joy. Everything written about this is precise: there must be service of Hashem and it must also be with joy—especially since we see tangibly that through this many undesirable concealments and obstacles are nullified on their own.
With blessings for good news in all of the above.
Summary
The Rebbe teaches that communal efforts like organizing seders with shmurah matzah have lasting spiritual impact. He encourages sharing inspiration in writing for broader benefit and stresses joyful service of Hashem as a key to overcoming challenges.