ב"ה, ז' אדר, תשט"ו
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ הרב מוה' חיים נח שי' המכונה ד"ר דנבורג
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו מכ"ט שבט ואח"כ גם טופס מספרו על שו"ע יו"ד בסימנים האחרונים בו מתרגם השו"ע וקיצור מנ"כ בשפת המדינה. ויה"ר מהשי"ת אשר מתאים לתפקידו של רב בכל הדורות ובפרט בדורנו יתום זה, אשר כמה מבני הדור הנה לדאבוננו ולצערנו אומר לאביו ולאמו (ולהמסורת שלהם) לא ראיתיו מפני כי שמרו (האב והאם) אמרתך ובריתך ינצורו.
יצליח להחדיר רוח יראת שמים בחיי היום יומים של בני ובנות קהלתו, יראת שמים המתבטאת במעשה בפועל ולא רק במליצה יפה ע"ד רגשות הלב וכיו"ב, וילך מסיפא לרישא אשר מהלכות אבילות על מתים ר"ל יחי' אותם בדברי אלקים חיים, להלכות בקור חולים ורפואה וכו', עד שיבואו לאורח חיים של אנשים בריאים בגשמיות וברוחניות, שהוא ע"י שויתי ה' לנגדי תמיד (טושו"ע או"ח בתחלתו).
בטח אינו מסתפק בדברים הנדפסים, אלא מחפש כל האופנים והדרכים לפעול בכיוון הנ"ל, ע"י מלה חי' - בלי פשרות ואופנים למחצה לשליש ולרביע, כ"א בדרך חיים הסלולה בשבילנו ע"י תורתנו תו"ח.
בברכה.
B"H, 7 Adar, 5715.
Brooklyn.
Havavac"h iy"a nu"n involved with tzt"z Harav Moh' Chaim Nach sheyichyeh called Dr. Danburg
Shalom u'Vrachah!
It was pleasant for me to receive your letter from the 29th of Shevat and afterwards also the copy of your book on Shulchan Aruch Yoreh Deah in its final sections, in which you translate the Shulchan Aruch and a summary from Minchas Chinuch into the language of the country.
May it be the will of Hashem that, fitting to the role of a rabbi in every generation and especially in our orphaned generation—where unfortunately and painfully some members say to their father and mother (and to their tradition), 'I have not seen him,' because the father and mother kept Your word and preserve Your covenant—he will succeed in instilling a spirit of fear of Heaven into the daily lives of the sons and daughters of his community. This fear of Heaven should be expressed in actual deed and not just as beautiful rhetoric about feelings of the heart or similar things. And he should proceed from end to beginning: from the laws of mourning for the deceased (may it never happen), enlivening them with words of the living G‑d, to the laws of visiting the sick and healing, etc., until they come to a way of life as healthy people both physically and spiritually—which is achieved by 'Shivisi Hashem lenegdi tamid' ('I place Hashem before me always,' Tur Shulchan Aruch Orach Chaim at its beginning).
Certainly he is not content with what is printed but seeks every possible way and method to act in this direction, through living words—without compromises or partial measures—but only along the path of life paved for us by our Torah, Toras Chaim.
With blessing.
Summary
The Rebbe teaches that a rabbi must actively embed fear of Heaven into his community’s daily actions—not merely through words or printed works but by seeking every means to inspire practical observance without compromise.