ב"ה, ו' אדר, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
...במ"ש אודות התועדות די"ט כסלו ויום ההילולא יו"ד שבט, הנה כנראה מתיאור התועדות השני', שעדיין לא משתדלים כדבעי בהמשכת האנשים הנמצאים, לע"ע, בחוצה להדרכת והנהגת תורת החסידות ולימודה. ואף שלימוד זכות יש בזה שדרך הקדושה הוא מעט מעט אגרשנו מפניך, הרי גם עפ"ז כבר הי' צריך להיות הדבר בהתפתחות גדולה יותר, ויה"ר שמכאן ולהבא יתוסף בזה ככל הדרוש.
במ"ש אודות בית הכנסת שאם בש"ק יהי' הוא בביהכ"נ אחד יבטל השיעור בביהכ"נ השני, ואם להיפך - אינו יודע אם יתקיים המנין, בודאי יש למצוא אופן להבטיח (באווארענען) את שני הענינים, כיון שיום השבת הרי הוא יותר מכ"ה שעות ויש די זמן לשני הענינים גם יחד. ויה"ר, שכמו שצריך להיות בעניני קדושה - הרי אדרבה ענין אחד יוסיף בענין השני.
מ"ש אודות המנהגים במשך הי"א חדש ובמשך השנה. הרי נדפסו רובם ככולם בהקונטרסים דב' ניסן ויו"ד שבט דשנים האחרונות.
וע"ד הקס"ד להתנהג בפרישות, אם תסכים על זה כו'. הנה אין דעתי נוחה מזה, כי מלבד, שברובא דרובא, המחילה היא לא בלב שלם, צריך עיון גדול אם הפרישות באופן כזה מוסיפה טהרה ומטהרת את המחשבה, או להיפך ח"ו. והרי כבר ידוע דמי שיש לו פת בסלו אינו רעב וכו'. וכיון שאחרי מחשבת הלב הדברים הולכים, הרי לדעתי אין הנ"ל דרך להמטרה אלי' שואף. ויעיין ג"כ תורה אור מגילת אסתר דף צ"ב סוף עמוד ד' (לא כן [1] וכו').
בברכה לבשו"ט בכל הנ"ל,
B"H, 6 Adar, 5715.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
Regarding what you wrote about the farbrengen of Yud Tes Kislev and the yahrzeit of Yud Shevat: It appears from your description of the second farbrengen that not enough effort is being made to attract people who are, for now, outside the guidance and leadership of Chassidus and its study. Even though there is a merit in saying that the way of holiness is 'me'at me'at agarsheinu mipanecha' ("little by little I will drive them out before you"), nevertheless, even so, there should already have been much greater development in this area. May it be G‑d's will that from now on there will be an increase in this as required.
Regarding what you wrote about the synagogue—that if on Shabbos Kodesh it is held in one shul, the shiur in the other shul will be canceled; and if the opposite—the minyan may not take place: Certainly a way can be found to ensure (bavarnen) both matters, since Shabbos is more than twenty-five hours long and there is enough time for both matters together. And may it be G‑d's will that as it should be with matters of holiness—on the contrary, one matter should add to the other.
Regarding what you wrote about customs during the eleven months and throughout the year: Most or all of them have been printed in the kuntresim for Beis Nissan and Yud Shevat of recent years. As for your thought to act with extra abstinence—if you agree to this etc.—I am not pleased with this approach. Besides the fact that in most cases forgiveness is not wholehearted, it requires great consideration whether such abstinence actually adds purity or purifies one's thoughts—or perhaps the opposite chas veshalom. It is already known that 'mi sheyesh lo pat besalo eino ra'ev' ("one who has bread in his basket is not hungry") etc. Since things follow after one's heart's thoughts, I do not think this approach leads toward your intended goal. Also see Torah Or Megillas Esther page 92 end of column 4 (not so [1] etc.).
Blessings for good news in all the above.
And not as people imagine that this is something repulsive because immersion is required afterward—not so; for it is something great and above as well—it is something great—Torah Or.
Summary
The Rebbe encourages greater outreach to those outside Chassidus, recommends practical solutions for communal scheduling issues on Shabbos, and advises against unnecessary stringency in mourning customs—emphasizing sincerity and proper intention over excessive abstinence.