ב"ה, ה' מ"ח[1], תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה"ר[2] יעקב שי'
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מאדחוהמ"ס[3] וכ"ז תשרי שנתקבל באיחור זמן, הנה כבקשתו אזכירו וב"ב[4] על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בעת רצון.
ת"ח[5] על הבשו"ט אשר נתקיים המנין בביהמ"ד[6] חב"ד בעשי"ת[7] ועל ההוספה אשר הי' זה לא רק בית הכנסת אלא גם בית המדרש והרי ידוע דרז"ל עה"פ[8] אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב (ברכות ח, ע"א).
מ"ש אודות אתרוגים בלתי מורכבים שרואה בהם כמה שאין להם פטום וגם לא גומא במקום זה ובמילא מסתפק איזו מהם עדיף, אם אתרוג המורכב או אתרוג הנ"ל כיון שיש ריעותא זו וכמבואר בנ"כ[9] השו"ע סי' תרמ"ח.
והנה יעויין בשו"ת חת"ס או"ח[10] סי' ר"ז אשר דינו של אתרוג הוא כענין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת, וכן מבואר אשר הסימנים פשיטא שאינם דאורייתא ולא נזכר בש"ס ובראשונים. ומזה נלמד ג"כ למ"ש אודות הכרח הגומא שפס"ד זה בא מהמציאות, משא"כ כשמתגלים אתרוגים הידועים במסורת לבלתי מורכבים בלא פטום וגם בלא גומא, וכמדומה ברור כמה מאתרוגי שכותב אודותם החת"ס שיש בהם מסורה הם בלא פטום וגם בלא גומא, ואפשר שלא הגיעו מינים אלו למקום האחרונים הכותבים ע"ד הכרח הגומא.
בברכה.
הערות המו"ל
מוה"ר יעקב: זלץ, צפת. אגרות נוספות אליו - לקמן ג'קטו. ג'קצב. ג'רצג.
אתרוג... במסורת... הסימנים: ראה גם לעיל ח"ד אגרת תשפה.
- 1 מ"ח – מרחשון.
- 2 תוארי כבוד: הרה"ג – הרב הגאון; וו"ח – וותיק וחסיד; אי"א – איש ירא אלקים; נו"נ – נעלה ונכבד; מוה"ר – מורנו הרב רבי.
- 3 מאדחוהמ"ס – מא' דחול המועד סוכות.
- 4 וב"ב – ובני ביתו.
- 5 ת"ח – תשואות חן.
- 6 בביהמ"ד – בבית המדרש.
- 7 בעשי"ת – בעשרת ימי תשובה.
- 8 עה"פ – על הפסוק (תהלים פז, ב).
- 9 בנ"כ השו"ע – בנושאי כלי השולחן ערוך.
- 10 חת"ס או"ח – חתם סופר אורח חיים.
B"H, 5 MarCheshvan, 5715.
Brooklyn.
The distinguished Rav, the veteran Chassid, a G‑d-fearing man, distinguished and honored, etc., R. Yaakov [Salz]
Greetings and blessing!
In reply to your letter of the first day of Chol HaMoed Sukkos and 27 Tishrei, which arrived late: as you ask, I will mention you and your household at the holy resting place of my revered father-in-law, the Rebbe, at an auspicious time.
Many thanks for the good news that the minyan took place in the Chabad Beis Midrash during the Ten Days of Teshuvah, and for the addition that it was not only a synagogue but also a house of study; and the saying of our Sages on the verse is known, "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב" ("G‑d loves the gates of Zion more than all the dwellings of Yaakov" — Tehillim 87:2; Berachos 8a).
As to what you write about ungrafted esrogim, several of which you see have no pitum and no groove in its place, so that you are in doubt which is preferable, a grafted esrog or the above esrog, since it has this deficiency, as explained in the commentaries on the Shulchan Aruch, siman 648.
See the responsa of the Chasam Sofer, Orach Chaim, siman 207, that the law of an esrog is like that of a kosher bird, which is eaten only by tradition; and it is likewise explained there that the signs are certainly not of Torah authority and are not mentioned in the Talmud or the Rishonim. From this one learns also regarding what you write about the necessity of a groove: this ruling came from what was found in fact, unlike when esrogim are discovered that are known by tradition to be ungrafted, without a pitum and also without a groove. It seems clear to me that several of the esrogim of which the Chasam Sofer writes that they have a tradition are without a pitum and also without a groove, and it may be that these varieties did not reach the place of the later authorities who write of the necessity of a groove.
With blessing.
Publisher's notes
R. Yaakov (מוה"ר יעקב): Salz, Tzefas. Further letters to him: below, 3115, 3192, 3293.
Esrog... by tradition... the signs (אתרוג... במסורת... הסימנים): See also above, vol. 4, letter 785.