ב"ה, ה' כסלו, תשי"ד
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר שניאור זלמן שי' הלוי[1]
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו ובו ג"כ המשך זכרונותיו, וחבל אשר מקצר בהם, ובודאי בהזדמנות הראוי' ימשיך בזה ובתוספת.
לפלא שאינו כותב דבר על דבר זריעה רוחניות, וכידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להנוסעים בענינים כמו נסיעתו עתה, אז מען דארף קלייבען גשמיות און זייען רוחניות, וכיון שכללם ביחד ובתיבה של הוספה, הרי מוכח מזה שהא בהא תליא, ובפרט בנוגע למעמד, שגם הגשמיות שבזה רוחניות הוא, הרי גם לאידך גיסא הרוחניות שבזה הוא ג"כ גשמיות, היינו שצריך להמשיכה למטה מעשרה טפחים, ולא רק בענינים הגשמיות אלא גם בענינים החומרים. והיינו ע"ד שכתבתי במכתבי לראש השנה השתא, שצריך אשר חלק הדצ"ח שבאדם יהפכו ג"כ לאדם, ואדם הוא מלשון אדמה לעליון, והאריכות בזה אך למותר.
ובפרט בחדש כסלו הוא חדש הגאולה והחדש אשר בו יצא הפסק דין למעלה שמותר ובמילא מוכרח ג"כ להפיץ תורת החסידות ובמילא גם עניני החסידות בהרחבה והתפשטות, וכמסופר אשר לאחר שביארו לרבנו הזקן שהי' עליו הקטרוג מפני שמדבר בהתפשטות, בכ"ז הי' הסיום בזה שכיון שכבר התחיל ימשיך באופן הזה.
בברכת הצלחה בנסיעתו הן בקלייבען גשמיות והן אין זייען רוחניות.