ב"ה, כ"ז חשון, ה'תשל"ב
ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר יעקב שי' רוזנטל רח' אמצי' 8, ירושלים
שלום וברכה!
הנני בזה לאשר קבלת מכתבו מכ"ח בתשרי והקודמו, עם המצורף בהם.
ות"ח ת"ח על שימת לבבו, שהרי למותר להדגיש עד כמה מעונין אני בידיעות מעין אלו שבמכתבו ובהמצורף. ומובן שאתענין לקבל מה שקורא ה"פרוטוקול" מביקורו הידוע.
ולעצם הביקור, ידוע הכלל שבתורה שקודם המעשה אפשר שיהיו חילוקי דעות אם רצוי וטוב או להיפך וכו', אבל אחרי המעשה, נוסף על ההוראה
ד"גם
זו לטובה", או
על
כל פנים
"כל
מה דעביד רחמנא לטב עביד", הרי הוראות אלו צריכות להתבטא לכל לראש בהשתדלות לעשות כל האפשר לנצל המאורע, ובנידון דידן הביקור, לטובה במידה המקסימלית.
ויהי רצון, כיון שכתב בסיום חודש תשרי, שסיום הימים טובים המיוחדים שבו הוא ב"שמחת תורה", והרי תפקיד החגים ומועדים לקחת
השפעתם
על כל השנה כולה – תהא זו שנה של "שמחת תורה"
בשני הפירושים
: יהודים שמחים בתורה, והתורה אף היא שמחה עם היהודים שומרי תורה ומצוה. שהרי כל יהודי, להיותו אחד מבני
עם חכם ונבון
, לא יהי' סותר לעצמו, שבשמחת-תורה מרקד עם התורה, ומחר ולאחר זמן יעשה ענין נגד התורה, שלא כהלכה, וכו'. ובודאי לדכוותי' דמר אין צורך באריכות.
בכבוד ובברכה.
B"H, 27 Cheshvan, 5732.
Brooklyn, NY.
To: Mr. Yaakov Rozental, 8 Emzi Street, Jerusalem
Shalom u'Vrachah!
I hereby acknowledge receipt of your letter from the 28th of Tishrei and the previous one, along with their enclosures. Thank you very much for your attention; it goes without saying how interested I am in such information as in your letter and its enclosures. Of course, I am also interested in receiving what is called the protocol from your well-known visit.
Regarding the visit itself: it is a known principle in Torah that before an action there may be differences of opinion whether it is desirable and good or the opposite, etc., but after the action—besides the teaching that "this too is for good," or at least "all that the Merciful One does is for good"—these lessons must first and foremost be expressed by striving to do everything possible to utilize the event (in our case, the visit) for good to the maximum extent.
May it be G‑d's will—since you wrote at the end of Tishrei that its special days conclude with Simchat Torah—and since the purpose of holidays and festivals is to carry their influence throughout the entire year—that this should be a year of Simchat Torah in both senses: Jews rejoicing with Torah, and Torah itself rejoicing with Jews who observe Torah and mitzvah. For every Jew, being one of a wise and understanding people, should not contradict himself by dancing with the Torah on Simchat Torah and then later acting against Torah or not according to halachah, etc. Surely for someone like yourself there is no need to elaborate.
Summary
The Rebbe teaches that after any event or decision—even if opinions differed beforehand—we must focus on maximizing its positive impact. Drawing from Simchat Torah, he encourages carrying its joy into all aspects of life throughout the year.