ב"ה, ערב ראש חודש השלישי, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י. — הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים וכו' מוהר"ר ניסן שי' וקסמן — ביה"ד הרבני, שד' המלך דוד 33, ת"א
שלום וברכה!
הנני מאשר קבלת מכתבו מכ"ג למטמונים, שהגיעני באיחור זמן.
ומובן שזוכר אני את כת"ר, אע"פ שאיני זוכר אם נפגשנו אישית, כיון שלפנים שלח לי ס' תומר
דבורה
,
שם
מדובר ג"כ על דבר גודל אהבת ישראל, שאע"פ שאין תחת ידי מהדורה זו שלו, אבל כמדומה שעמד על ענין זה
בהערה
שלו.
ואשר לעצם מכתבו, הי' לי לקורת רוח לראות שלבו ער למצב אחב"י בגולת הודו, שזה נותן לי התקוה ששורותי דלהלן ימצאו הד נכון בלבו, כי זה מכמה זמן שאני תובע ודורש בכל לשון של בקשה מאת עסקני העלי' אשר – מבלי להכנס לעצם עבודתם ואופנים – לא יגרמו למנהיגים הרוחניים של איזה קיבוץ שיהי' לעזוב את בני עדתם ולהעתיק לאיזה מקום שיהי' אפילו לארץ הקדש. שאם בכל זמן מצב היהדות בכל מקום תלוי במנהיגי הקהילה ובפרט מדריכי' הרוחניים, על אחת כו"כ בדורנו דור יתום. ופשיטא וכ"ש וק"ו שאסור לסייע בידי מנהיגים האמורים כשבורחים מן המערכה, וק"ו בן בנו של ק"ו שאסור לנהל תעמולה שיברחו מן המערכה, שהרי מפקירים בידים כמה וכמה נפשות יקרות מישראל. ובעוה"ר אין זה בגדר השערה וחשש בעלמא, כי אם רואים זה במוחש
תו"מ
לעזיבת העיר או הקהלה ע"י מנהיג רוחני שלה.
ואפילו במקום שיש ב' וג' מנהיגים רוחניים וכולי, הרי נוסף על
הודעת חכמינו ז"ל
שאין דומה שני צדיקים בעיר לצדיק אחד בעיר, אלא שגם על זה אמרו פנה זיוה פנה הדרה וכו', הרי המנהיגים בדורנו אפילו כשנמצאים כו"כ במקום אחד אין מספיקים להמציא מזון הרוחני לכל אנשי סביבתם, אפילו במדה מינימלית, מכמה וכמה טעמים, והלואי שיספיקו להגיע לחלק חשוב מהם. ומובנות התוצאות כשאחד מהם עוזב את המקום שאין מי שיחליפו, נוסף על שחבריו נחלשים בעבודתם על ידי עזיבתו, ומתגנב אצלם הרעיון אשר באם מנהיג פלוני נוטש את המערכה הרי נעשה הדבר היתר וכולי.
מפורסם
הפתגם
והרמז דל' חכמינו ז"ל כך היא אומנתו של יצה"ר, היום אומר לו עשה כך כו' עד שאומר כו' (שבת קה, ב). שהתחלת פתויי היצה"ר היא שאומר "כך" ומסכים על ההנהגה שקדמה לפתוייו, היינו עפ"י התורה והמצוה; במלים אחרות, שמלביש הפתוי שלו באיצטלא די"ש, ומה לנו איצטלא יפה יותר בתקופתנו מעלי' לאה"ק ת"ו, וד"ל.
וכשהתחננתי לפני כמה מעסקני העלי' שבקרוני שינהלו התעמולה שלהם בין המודרכים ולא המדריכים, הרי גם אלה שהבטיחוני בשעת הדיבור הנה בעברם על הסף התחילו דוקא בתעמולה בין הרבנים והמדריכים, וכששאלתי היתכן? ענו לי שהרי יש תקוה
שגופא
בתר רישא אזיל, וכשיתפרסם בקהלה שהרב שלה עלה לאה"ק ת"ו הרי כל אנשי קהלתו יעלו אחריו!
בודאי יודע כת"ר, המכיר את הנוער והבע"ב בכלל בארצות הברית, עד כמה מגוכחים הדברים האמורים ועד כמה חסרים כל יסוד במציאות, ועל דרך זה הוא גם בנוגע ליהדות דרום אמריקה. ולא עוד, אלא שאפילו בנוגע ליהדות מורוקו שעלו מהם כמה בע"ב לאה"ק ת"ו, הרי עליתם לא הושפעה כלל וכלל מעלית הרב לפניהם, אבל מה שכן השפיעה העתקת הרב או החכם וכו' הוא ירידה ניכרת במצב הדת בהקהלה בכלל ובמיוחד בתוככי הנוער היהודי. וזה ידוע ומפורסם לכל אלו שבקרו במדינות הנ"ל בשנים האחרונות וראו במוחש איך שתעמולה האמורה, במקום שהצליחה, הביאה לירידה דתית בלתי תשוער.
ולעת עתה אינני רואה מי שהתחיל לתקן המצב, אף שהאפשרויות ישנן בזה.
וגדול הכאב להאריך בענין האמור, ובפרט שכאמור השלוחים נוקטים בקו האמור, עכ"פ בכל אותן המדינות מהן הגיעו אלי כו"כ ידיעות ע"ד התעמולה שלהם.
קרוב לומר שאותו הדבר קרה גם בהודו, עכ"פ בכמה מקומות חשובים, על דרך שקרה זה בכמה מקומות במרוקו ובדרום אמריקה וכו'.
הכתוב לעיל איננו בערך כלל וכלל לחומר המצב ואופן ההרסני של התעמולה האמורה, ובפרט שאינו מובן כלל, שבאם היו משקיעים מרץ באותה מדה בתעמולה בין הבע"ב ג"כ היו מצליחים ולא הי' בזה מלחמה נגד המצב הדתי של הנשארים, ואת"ל גם נגד המצב המוסרי של הנשארים, והרי סו"ס גם בנ"י הדרים בחו"ל אסור להלחם נגדם ע"י העתקת מנהיגם הרוחני וכו' וכו'.
ויהי רצון אשר כאו"א מאתנו בתוככי כלל ישראל יכיר האחריות הכי גדולה, ובפרט בתקופתנו זו, כלפי בנ"י שבסביבתו הקרובה והרחוקה, ויעשה כל התלוי בו להקל עליהם לימוד התורה וקיום מצותי' ולהחדיר התורה ומצותי' בכל מקום האפשרי ולחזק ידי כל העוסקים בזה והמנהיגים בזה בכל מקום מושב בני ישראל,
ולהסביר להם
פס"ד חכמינו ז"ל
תלמיד שגלה מגלין רבו עמו, שזה מחייב בכל שכן וק"ו איסור גמור והחלטי להסית את הרב ולסייע בידו לעזוב את התלמיד וב"ב בגולה. ואחריות נפשית בדבר, פיקוח נפשות בנוגע לחיי עולם, חיי תורה ומצוותי'. ואם ספק וס"ס דפיקוח נפשות הוא כך, על אכו"כ שלצערנו הגדול אין הדבר בגדר ספק, כאמור לעיל.
אין עניני כלל ללמד היפך סניגוריא על מישהו מבנ"י, ועל אכו"כ מדריכים הרוחניים, אבל אין מתקבל על השכל שמישהו יעלה עלי' רוחנית, אפילו יעתיק מושבו לאה"ק ת"ו, על חשבון ירידתם הרוחנית של כו"כ ממודרכיו ומושפעיו.
לכאורה הארכתי בהענין, אבל אינו בערך כלל וכלל לחומר המצב וסכנה של כו"כ נפשות יקרות בישראל. והרי אפילו
נפש
מישראל עולם מלא הוא, וכל המקיימו בחיים האמתיים חיי תורה ומצוות, קיים עולם מלא,
ומכלל
הן אתה שומע כו'.
בכבוד ובברכה, בנוסח כ"ק מו"ח אדמו"ר, לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות, ויהי רצון שאזכה ואתבשר בשורה טובה שישנם עסקנים שפסקו תעמולה באופן האמור ומשפיעים גם על החברים שלהם בכיוון זה.